בא לבקר במאורת הנמר: דיראג' פאנדי, מייסד ומנכ"ל נוטניקס

דיראג׳ פאנדי, מייסד ומנכ״ל נוטניקס (Nutanix), הגיע לפני ימים אחדים לבקר במאורת הנמר, במסגרת ביקורו בישראל.

פאנדי סיפר לי על המסע של נוטניקס בתור החלוצה בתחום ה-Hyper converged, כבר ב-2009. כיום, בנוסף להיותה שחקן בולט בתחום זה, נוטניקס מובילה מהפכה לכיוון "ענן האנטרפרייז".

לדברי פאנדי, ענן האנטרפרייז יספק יכולת ללקוחות הארגוניים ליהנות מיכולות הענן הציבורי ללא צורך בוויתור על שמירת המידע מקומית, ניהול פנימי, אבטחת השירות ובעיות רגולציה.

נוטניקס מביאה בשורה גם בתחום ה-Hypervisor, אמר פאנדי. "התפיסה שלנו היא שה-Hypervisor יהיה חינמי לכל לקוח, כפי שכיום לקוח שמשתמש בענן ציבורי לא משלם על מערכת ההפעלה, אלא על השירות המתקבל", ציין. "נוטניקס הכריזה לפני שנה וחצי על Acropolis Hyper-Visor מבוסס KVM, שמספק את כלל היכולות והשרידות, כולל ניהול, ללא העלויות המשמעותיות הכרוכות בכך".

עוד הוא אמר ש-"נוטניקס בנתה את הארכיטקטורה לעידן הבא של הדטה סנטר בראייה ממוקדת אפליקציה ולא תשתית, כדי שכל אפליקציה תוכל להמשיך לעבוד בכל תצורה".

כיום מונה החברה 2,000 עובדים בכל העולם ויש לה 3,200 לקוחות גלובליים, כולל בסניף בישראל, בניהולו של נדב טוביאס.

"אנחנו משקיעים משאבים רבים בישראל ורואים תוצאות מצוינות. יש כיום יותר מ-50 מערכות של נוטניקס בישראל, עם מגוון רב של לקוחות מכלל הסקטורים", הוסיף פאנדי. "נמשיך להשקיע רבות בישראל ולהגדיל את הצוות הקיים. כמו כן, נמשיך לקדם את שיתוף הפעולה עם השותפים שלנו לדרך".

באו לבקר במאורת הנמר: ג'וריס ורדיקט ודורון קרופמן, APC

ג'וריס ורדיקט, מנהל בכיר לאזור EMEA ב-APC מבית שניידר אלקטריק, המבקר בימים אלה בישראל, קפץ לביקור קצר במאורת הנמר יחד עם דורון קרופמן, מנהל פעילות APC בישראל.

ורדיקט הגיע לישראל במטרה לפגוש לקוחות אסטרטגיים ושותפים עסקיים של החברה, כדי להעמיק עוד יותר את הפעילות העסקית שלה בתחום הדטה סנטר. כמו כן, במהלך הביקור בארץ יבקר ורדיקט בביתן של APC בתערוכת בינת אקספו 2016, שם תציג APC דמו של תוכנת ה-DCIM שלה (תוכנה לניהול דטה סנטר), שממוקמת זו השנה השנייה ברציפות בריבוע הקסם המוביל של גרטנר (Gartner).

במהלך הביקור במאורה ציין ורדיקט כי לשניידר אלקטריק יש את היכולת להביא לכך שהדטה סנטר בארגונים השונים יתופעל באופן יעיל, עם צמצום ההוצאות על אנרגיה. לדבריו, המוטו של החברה הוא להשיג יעילות אנרגטית גבוהה בפחות משאבים בתחום מרכזי המחשוב. את משאבי התקציב המתפנים ניתן להפנות לפיתוח מערכות חדשות עבור הארגון.

כמו כן, התייחס ורדיקט לטרנד המתפתח של Edge Computing ומודולים מוכנים מראש (Prefabricated Modules), שהולך ותופס תאוצה בעולם וגם בישראל. פתרון זה מאפשר ללקוח לתכנן מראש את הדטה סנטר שלו, לבנות אותו במפעל, לבדוק אותו ואחר כך להתקינו במהירות באתר הלקוח. שימוש בטכנולוגיה זו, אמר האורח, מוביל להקטנה דרמטית של לוח הזמנים של הפרויקט ושל תקציבו (עד כ-30%) – דבר המאפשר לחברות  לחסוך בהוצאות מיותרות.

בא לבקר במאורת הנמר: עידו מינקובסקי, יועץ תקשורת

לפני ימים אחדים הגיע לבקר במאורת הנמר עידו מינקובסקי, יועץ תקשורת והבעלים של פירמת מינקובסקי, ושטח בפניי את הסיפור שלו.

אל תחפשו אתר או עקבות כלשהן של מינקובסקי ברשת, כי אין. גם כרטיס ביקור אין לו. מדוע, אתם שואלים? מתוך אידיאולוגיה.

מינקובסקי, שהקים את החברה לפני קצת יותר משנה, השתלב במהרה במקום טוב בייעוץ לעולמות התקשורת וההיי-טק, והפך לשם בולט בייעוץ לחברות סטארט-אפ, על אף שהוא מעיד על עצמו שהוא "לא יודע להדליק מחשב".

בין לקוחותיו של מינקובסקי ניתן למצוא את SimilarWeb. מינקובסקי חזר והדגיש בפניי שחברה זו היא הלקוח הראשון שלו ושהבעלים שלה, אור עופר, הביא אותו לנקודת שובר שוויון בחייו המקצועיים. בנוסף, נמצאות בין לקוחותיו שלל חברות, כגון Windward, בבעלותם של מתן פלד ועמי דניאל; AppsFlyer, בבעלותו של אורן קניאל; Lightricks, שהבעלים שלה הם זאב פרבמן, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין וירון אינגר; ו-MyHeritage, בבעלותו של גלעד יפת.

חברות נוספות שמשתמשות בשירותים של מינקובסקי הן ClicksMob, השלוחה הישראלית של AOL, כמו גם Mobite Media ,WebPick ,Neema ,Jelly Button Games ו-Perfecto. באחרונה הוסיפה החברה לרשימת לקוחותיה את סולוטו (Soluto) ו-Payoneer.

מינקובסקי סיפר לי שהחברה שהקים מתמחה בתחומים נוספים ובין לקוחותיה ניתן למצוא את גינדי החזקות, ועד עובדי בנק לאומי, חברת הדלק תפוז, התאחדות החקלאים והאיכרים בישראל, עמותת שלומית ופירמת עורכי הדין L.S. שמה של החברה אף נקשר עם ענקית הביון והמודיעין העסקי BlackCube.

באו לבקר במאורת הנמר: רוני רויטמן ואבישג טנג'י, אינטנסיטי

מאורת הנמר אירחה באחרונה את אבישג טנג'י, מנהלת השיווק של אינטנסיטי, ורוני רויטמן, שותף ומנכ"ל החברה.

החברה הוקמה ב-2008 על ידי רות מארי, יוצאת יחידה 8200 של חיל המודיעין, ורויטמן הצטרף אליה ב-2014.

החברה מעניקה שירותי ייעוץ, יישום, אינטגרציה ומחקר IT, ומתמחה במתן פתרונות אבטחת מידע וסייבר, ניהול תשתיות תוכנה, אחסון, גיבוי והמשכיות עסקית.

השניים סיפרו לי שאינטנסיטי מספקת פתרונות ללקוחות בתעשיית ה-IT בישראל ובעולם, ומגייסת בימים אלה עובדים בתחומי אבטחת המידע והסייבר, תשתיות ה-IT והתוכנה.

לחברה שלוש זרועות מרכזיות, פירטו טנג'י ורויטמן: אבטחת מידע וסייבר, תוכנה, וכוח אדם ופרויקטים.

הזרוע הראשונה מספקת פתרונות להגנה על ארגונים, רובם של סטארט-אפים ישראליים. כמו כן, היא מספקת ייעוץ להנהלות, דירקטוריונים, מנמ"רים ומנהלי אבטחת מידע, ולדבריהם "מביאה זווית והסתכלות אחרות על נושא אבטחת המידע והסייבר. דרך נקודת המבט שלנו ניתן להטמיע פתרונות ייחודיים לניהול אבטחת המידע בארגונים, שמאפשרים פשטות ויעילות בגישה למידע, תוך הקפדה על אמצעי אבטחה מחמירים".

אינטנסיטי אף מספקת פתרונות ייחודיים לארגונים בתחום התוכנה, אמרו השניים, כגון אופטימיזציה של רישוי והתייעלות של ארגונים, "מה שמביא, בסופו של דבר, לחסכון גדול בכסף". כמו כן, היא מספקת פתרונות בעולם ההמשכיות העסקית, "שאותם אנחנו רואים בהלימה אחת עם מערכות אבטחת המידע", ציינו.

"בתחום כוח האדם והפרויקטים, אנחנו מבינים את הצרכים של הלקוח ומתאימים את האנשים שלנו לאותו פרויקט, כאשר לכל איש מקצוע שלנו יש ניסיון גדול מאוד באותו התחום", אמרו טנג'י ורויטמן. "חשוב לציין שאנחנו מגייסים אנשים עם ניסיון רב, שלפעמים זאת הקריירה השלישית או הרביעית שלהם".

הם הוסיפו כי "בנינו מעגל בתוך החברה שנותן תמיכה לאנשים שלנו, שמנהלים את הפרויקטים אצל הלקוחות. מי שמרוויח מזה הם הלקוחות, שמשתמשים בשירותי התמיכה שלנו ללא עלות – דבר שמקדם את הפרויקט ויוצר סינרגיה טובה בינם לבינינו".

השניים יודעים לספר שבין לקוחותיה של אינטנסיטי נמנים ארגונים גדולים בישראל, ושהחברה עשתה בשנה וחצי האחרונה קפיצה משמעותית. "החברה נמצאת בגידול מתמיד והשיגה הצלחות יפות", ציינו טנג'י ורויטמן.

הם הדגישו שאינטנסיטי עומדת להשקיע בסטארט-אפים בתחומי הסייבר והתוכנה, ומקימה בימים אלה, עם יזמים חיצוניים ואנשי מקצוע, מתחם We Work, שאליו יוכלו סטארט-אפיסטים להגיע ולהתייעץ עם מומחים בנוגע ליזמות, פיתוח תוכנה, ייעוץ עסקי וגיוס כספים. "כך נוכל לנסות ולקדם את החברות שנבחר בכל הנושאים שהוזכרו, ולעזור להן מבחינה עסקית בשווקים המקומי והבינלאומי", אמרו.

"ארגונים צריכים להיות מודאגים בנוגע לאבטחת האפליקציות שלהם"

"פושעי הסייבר מחפשים מידע רגיש שיוכלו להשתמש בו למטרת סחטנות ופגיעה במוניטין של הארגון, והוא נמצא 'מאחורי' האפליקציות הארגוניות", אמרה שושי ליבוביץ', מנהלת הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין

"ארגונים צריכים להיות מודאגים, ואפילו מאוד, בנוגע לאבטחת האפליקציות שלהם, וחלקם אמנם מודאגים, כולל בישראל. פושעי הסייבר מחפשים מידע רגיש שיוכלו להשתמש בו למטרת סחטנות ופגיעה במוניטין של הארגון, והמידע הרגיש הזה נמצא 'מאחורי' האפליקציות הארגוניות", כך אמרה שושי ליבוביץ', מנהלת הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין.

ליבוביץ' התראיינה לאנשים ומחשבים במסגרת כנס Agility 2016 של החברה, שנערך באחרונה בווינה.

לדבריה, "יחד עם הדאגה לאבטחת המידע, ארגונים מעוניינים לשמור על רמת ביצועים גבוהה של היישומים שלהם, על מנת להמשיך ולספק שירות ברמה הגבוהה ביותר". היא ציינה ש-"F5 מספקת פתרונות שביכולתם לאבטח את היישום ועדיין לדאוג לכך שהוא יהיה זמין ונגיש".

יש לליבוביץ' ניסיון של 18 שנים במכירות בתחום ההיי-טק, מתוכן שבע שנים ב-F5. לפני מינויה הנוכחי היא שימשה כמנהלת המכירות של המגזר הפיננסי והטלקום בחברה – תפקיד אותו מילאה במשך 5 שנים. לפני שהצטרפה ל-F5 עבדה ליבוביץ' ב-MBI וב-Glasshouse.

מרכז הפיתוח השני בגודלו של F5 – בישראל

F5, שקיימת כבר שני עשורים, מפעילה בישראל מרכז פיתוח, השני בגודלו בחברה. מועסקים בו יותר מ-300 איש, והוא אחראי על פיתוח רכיבים ופתרונות אבטחת מידע. לדברי ליבוביץ', החברה פעילה "בכל המגזרים בישראל, וחזקה במיוחד במגזרי הפיננסים, הממשלה וההיי-טק. במגזרים הללו נדרשת תשתית כוללת, חסינה ואמינה, שתעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר – הן של אבטחת המידע והן של זמינות, נגישות ומהירות".

החברה חזקה בישראל בתחום ה-ADC המסורתי – העברת יישומים, ובאבטחה שלהם והגישה אליהם, הן בדטה סנטר והן בענן, בכלל זה פתרונות מפני מתקפות מניעת שירות (DDoS) והגנת WAF.

"אנחנו רואים עלייה בביקוש לפתרונות הגנה בענן גם בארגונים גדולים", ציינה ליבוביץ'. "ארגונים אלה אמנם לא תמיד מעבירים יישומים קריטיים לענן, אבל בוודאי מעבירים אליו שירותים רבים, שיש לאבטח את הגישה אליהם".

"תחום חזק נוסף שלנו בישראל הוא ניהול תעבורת ה-SSL", הוסיפה. "כיום, חלק ניכר מהתעבורה מושתת על SSL ורכיבי אבטחת מידע רבים 'עיוורים' לכל מה שקשור אליו. זוהי נקודת תורפה משמעותית בארגונים, מאחר שרבים מהם לא יודעים לפתוח את התעבורה המוצפנת".

ליבוביץ' סיפרה על מספר פרויקטים שהחברה ביצעה בישראל באחרונה. "חלק ניכר מחברות הביטוח והבנקים הגדולים בישראל הטמיעו את תשתית הגישה המאובטחת שלנו לאפליקציות. ארגונים אלה מעוניינים לאפשר גישה למידע מבחוץ וחייבים ברמת אבטחת מידע גבוהה. לכן הם נדרשו לתשתית גישה גמישה ומאובטחת יותר למשתמשים השונים שלהם, בין אם מדובר בסוכנים של חברות ביטוח, בלקוחות, בספקים או בעובדי בנקים", אמרה.

מה יש לך לומר על F5 אל מול המתחרות?
"אנחנו נוגעים בתחומים שונים ויש לנו מתחרי נישה בכל תחום כמעט, אבל נכון להיום אין לנו מתחרה שיודעת לתת את כל התשתית לטיפול ביישומים, ללא קשר למיקום או האפיון שלהם".

אג'יליות עם F5 – חלק ב'

בין המשתתפים הרבים בכנס של F5 בווינה בלטה משלחת ישראלית מכובדת, עם לקוחות, שותפים, עובדים מהסניף המקומי וישראלים שעובדים מהארץ במטה האירופי של החברה ● הנמר מביא רשמים וצילומים

מלון הילטון במרכז וינה, בירתה הרגועה של אוסטריה, המה באחרונה כ-800 משתתפי הכנס השנתי של F5 לאזור EMEA, בהם יותר מ-20 מישראל – לקוחות, שותפים, עובדים מהסניף בארץ ועוד ישראלים שעובדים מהארץ במטה הכלל אירופי של החברה.

לישראלים יש מעמד חזק ב-F5: מנהל פיתוח המוצרים העולמי הוא רון טלמור, שיושב בסיאטל ואליו מדווחים, בין היתר, מנהלי מעבדות החברה בישראל, שכוללות כ-300 מפתחים. המרכז בארץ מבוסס על רכישות שביצעה F5 בשנים האחרונות של ארבע חברות ישראליות – מגניפייר, קרשנדו, טראפיקס ו-וורהסייפ.

הנהלת F5  מאמינה ברכישות קטנות, של חברות שיש להן טכנולוגיה מעניינת ומשלימה בתחום ההגנה והאופטימיזציה של תעבורת היישומים באינטרנט. בשל כך היא רכשה בעשור האחרון שמונה חברות קטנות, שכאמור, מחציתן ישראליות.

מימין: ארטיום ליכנטנשטיין, מומחה אבטחת מידע בטלדור; אור יעקב, מהנדס אבטחת מידע ב-F5; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים עסקיים בישראל, יוון וקפריסין ב-F5; וגד אלקין, מנהל פעילות אבטחת המידע של F5 באזור EMEA. צילום: פלי הנמר

מימין: ארטיום ליכנטנשטיין, מומחה אבטחת מידע בטלדור; אור יעקב, מהנדס אבטחת מידע ב-F5; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים עסקיים בישראל, יוון וקפריסין ב-F5; וגד אלקין, מנהל פעילות אבטחת המידע של F5 באזור EMEA. צילום: פלי הנמר

מימין; מוטי צ'יקו, סמנכ"ל המכירות של 2BSecure; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים עסקיים בישראל, יוון וקפריסין ב-F5; שחר לוי, פריסייל אבטחת מידע באואזיס; ותומר שרון, מנכ"ל אואזיס. צילום: פלי הנמר

מימין; מוטי צ'יקו, סמנכ"ל המכירות של 2BSecure; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים עסקיים בישראל, יוון וקפריסין ב-F5; שחר לוי, פריסייל אבטחת מידע באואזיס; ותומר שרון, מנכ"ל אואזיס. צילום: פלי הנמר

מימין: גונן ווילף, לייבפרסון; לירן כהן, מומחה אבטחת מידע מ-HPE; רפי קוקוטק, מנכ"ל ספיידר, צחי שחר, ורינט; שושי ליבוביץ', מנהלת מכירות ישראל, יוון וקפריסין ב-F5; תומר שרון, מנכ"ל אואזיס; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים בישראל, יוון וקפריסין ב-F5; רן כהן, מנהל מוצר ב-C-Data הפצה; ערן סטיאסני, פריסייל בספיידר; ליזי כהן-ללום, סמנכ"לית בכירה למכירות ב-F5 לאזור EMEA; עמי פרג', מנהלת צוות מכירות בבזק בינלאומי; שחר לוי, פריסייל באואזיס; מוטי צ'יקו, סמנכ"ל המכירות של 2BSecure; שמואל שריקר, סמנכ"ל התפעול של 2BSecure; ארטיום ליכנטשטיין, מומחה אבטחת מידע בטלדור; ורוני טאו, סמנכ"ל מערכות מידע בטלדור. צילום: פלי הנמר

מימין: גונן ווילף, לייבפרסון; לירן כהן, מומחה אבטחת מידע מ-HPE; רפי קוקוטק, מנכ"ל ספיידר, צחי שחר, ורינט; שושי ליבוביץ', מנהלת מכירות ישראל, יוון וקפריסין ב-F5; תומר שרון, מנכ"ל אואזיס; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים בישראל, יוון וקפריסין ב-F5; רן כהן, מנהל מוצר ב-C-Data הפצה; ערן סטיאסני, פריסייל בספיידר; ליזי כהן-ללום, סמנכ"לית בכירה למכירות ב-F5 לאזור EMEA; עמי פרג', מנהלת צוות מכירות בבזק בינלאומי; שחר לוי, פריסייל באואזיס; מוטי צ'יקו, סמנכ"ל המכירות של 2BSecure; שמואל שריקר, סמנכ"ל התפעול של 2BSecure; ארטיום ליכנטשטיין, מומחה אבטחת מידע בטלדור; ורוני טאו, סמנכ"ל מערכות מידע בטלדור. צילום: פלי הנמר

מימין: רוני פוגל, מנהלת ההפצה של F5 לאזור EMEA; ג'ון מק'אדם, מנכ"ל ויו"ר F5; וגד אלקין, מנהל אבטחת המידע של F5 לאזור EMEA. צילום: פלי הנמר

מימין: רוני פוגל, מנהלת ההפצה של F5 לאזור EMEA; ג'ון מק'אדם, מנכ"ל ויו"ר F5; וגד אלקין, מנהל אבטחת המידע של F5 לאזור EMEA. צילום: פלי הנמר

לחלק א' לחצו כאן.

"ארגונים משקיעים באיומים שמוכרים להם – ולא מתאימים את עצמם לעתיד"

"עוד ועוד ארגונים בוחנים את תקציבי אבטחת המידע ומעוניינים להשקיע אותם בצורה יעילה יותר", אמר גד אלקין, מנהל תחום אבטחת מידע באזור EMEA ב-F5 ● בראיון לאנשים ומחשבים הוא מדבר על המגמות והאיומים הבולטים, ועל ישראלים שעובדים בחברה ומצליחים בעולם

"ארגונים משקיעים רבות בהגנה מפני האיום האחרון שמוכר להם, ולא משקיעים בשינוי התשתית שלהם והתאמתה לאיומים הנוכחיים ולאלה העתידיים", כך אמר גד אלקין, מנהל תחום אבטחת המידע לאזור EMEA ב-F5.

אלקין אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים, שנערך במסגרת כנס Agility 2016 של החברה, שהתקיים באחרונה בווינה.

לדבריו, "הרגולציות האירופיות הכלליות להגנה על מידע, שאושרו באחרונה על ידי הפרלמנט האירופי, העלו את אבטחת המידע בארגון לנושא אסטרטגי שנידון בדרגים הגבוהים ביותר. לכן, עוד ועוד ארגונים בוחנים את תקציבי אבטחת המידע ומעוניינים להשקיע אותם בצורה יעילה יותר".

במה פושעי הסייבר מתמקדים כיום?
"פושעי הסייבר פועלים על מנת לגרום לפגיעה ישירה בארגון ובעסקיו – כלכלית ובמוניטין, שגם לפגיעה זו יש השפעה כלכלית עקיפה. כמו כן, הם פועלים על מנת לפגוע בחוסן וביכולות ההתאוששות של הארגון".

אילו איומי סייבר הם הבולטים ביותר על ארגונים?
"האיומים העיקריים כיום כוללים גניבת מידע (אישי או עסקי), כופרה או סחטנות ותעבורה מוצפנת.

אם נתייחס לנושא גניבת המידע, הרי שכיום אנחנו מדברים יותר ויותר על מניפולציה שלו: כל מידע אישי ניתן לזיהוי ורגיש שאפשר לחשוב עליו יכול ליפול לידיהם של פושעי הסייבר – כולל שמות, כתובות מייל, כתובות פיזיות, פרטי כרטיסי אשראי, סיסמאות, מספרי תעודות זהות ועוד. פושעי הסייבר ינצלו כל פלטפורמה וכל ישות על מנת לגנוב נתונים אישיים ועסקיים, במטרה לסחוט כספים, תוך איום לביצוע שיימינג עסקי, כלומר – פגיעה במוניטין החברה עד להשחית.

חשוב לזכור שהאפליקציות עצמן נמצאות תחת מתקפה, משום שהן המקום בו הנתונים נמצאים. אפליקציות הן השערים לנתונים, הדלת שמאפשרת לפושעים להיכנס פנימה.

אחד התחומים המשמעותיים ביותר שהאיומים בו צוברים תאוצה הוא האינטרנט של הדברים. השילוב של טווח המכשירים וההתקנים הקיימים עם סוגי הדפדפנים דרכם ניתן לחדור ועם סוגי המתקפות השונות מביא לתמונה מורכבת מאוד, שדורשת אבטחת מידע מורכבת מאוד".

לדברי אלקין, "F5 מספקת מגוון פתרונות אבטחת מידע שנועדו לדאוג לכך שארגונים יעמדו בפני האיומים הנוכחיים. ההגנה שלנו פועלת בשני מישורים: המישור הראשון הוא פלטפורמת זיהוי, אימות וחיבור משתמשים ללא תלות במיקום גאוגרפי של המשתמש, מיקום היישום שאליו מתחברים או סוג הפלטפורמה שממנו החיבור מבוצע. כל זאת תחת הנחת יסוד שהמשתמש 'מטופל', כלומר – נמצא תחת איום או פרוץ. המישור השני הוא הגנה דינמית על היישום: פיירוול תקשורת, פיירוול אפליקטיבי, DDOS 3-7, הגנה על DNS, טיפול בתעבורה מוצפנת, והגנת בפני הונאות ונוזקות".

"אנחנו מאמינים שאין יותר 'מידה אחת מתאימה לכל'", אמר. "ארגונים צריכים לנקוט בגישה משולבת של פתרונות כדי להגן על עצמם מפני איומים. מאחר שתמונת האבטחה הפכה כה מורכבת, ארגונים פתוחים יותר לשתף מומחים, ספקים חיצוניים ויועצים בשיקולי אבטחת המידע שלהם. קיימת הבנה שנדרשים גישה למומחים 24/7, דיווח איומים בזמן אמת וניתוח מקצועי. מעל לכל, הדבר שארגונים באמת רוצים הוא לתרגם את מבול המידע לכדי פתרונות שניתנים ליישום בקלות".

שורה של ישראלים בולטים ב-F5 העולמית

אלקין מציין בימים אלה 11 שנים בחברה. הוא נמצא בה יותר ממחצית זמן קיומה, שעומד על שני עשורים. הרקורד שלו כולל, בין היתר, פתיחה והקמת הפעילות של F5 בישראל, גיבוש צוות מכירות מקומי, הקמת תשתית שותפים והפצה, ושיווק ומיתוג בארץ. אלקין הביא את החברה בישראל מאפס מכירות לגידול של מאות אחוזים, עם הכנסות ונתח שוק משמעותיים.

לאחר מכן התרחב תחום אחריותו לניהול פעילות המכירות של F5 בישראל, טורקיה ויוון, ולניהול פעילויות ה-OEM שלה (קומברס, פלאש נטוורקס ועוד). לפני כשנה וחצי מונה אלקין למנהל מכירות תחום אבטחת המידע לאזור EMEA והוא משמש גם כחבר הנהלת המטה האירופי של החברה. אלקין כפוף ישירות לליזי כהן-לאלום, המנהלת את כלל פעילות המכירות של F5 לאזור EMEA.

לפני שלושה חודשים עבר אלקין לגור בלונדון, בה נמצא מטה ההנהלה האירופי של F5. במסגרת תפקידו הוא מנהל צוותי מומחים ומכירות במקומות שונים באירופה.

אלקין הוא לא הישראלי היחיד שמכהן בתפקידים בולטים ב-F5 מחוץ לישראל. "מתוך צוות המכירות הישראלי שניהלתי, התקדמו לתפקידים בכירים במקומות שונים בעולם: רוני פוגל, כיום מנהלת מפיצים אסטרטגיים באירופה; אור יעקב, ארכיטקט אבטחת מידע באירופה; וצורי תמם, מנהל מוצר ASM עולמי", אמר. לדבריו, "ישראלים מתקדמים יפה ב-F5, מאחר שהם ניחנים בהבנה טכנולוגית מעמיקה, קריאה נכונה של השוק, חשיבה מחוץ לקופסה וגישה אסטרטגית".

מטה הפיתוח הישראלי של החברה מתבסס על רכישות של חברות מהארץ בעשור האחרון. "כיום, המטה הישראלי הוא מהגדולים והמובילים ב- F5 העולמית, והוא משלב פיתוח, מחקר, מכירות ועוד. הגאווה שלנו בכך שנתח גדול מאוד מפעילות אבטחת המידע של F5 מפותח בישראל", ציין אלקין.

מהו החזון של F5 בתחום אבטחת המידע – טכנולוגית ועסקית?
" F5משקיעה בפתרונות אבטחת מידע ממוקדים לתחומים החמים כיום: DDoS ,SSL ואינטרנט של הדברים, כמו גם בשירותי אבטחת מידע מנוהלים בענן (SOC), מחקר וכדומה. החברה רואה את עצמה כחברת אבטחת המידע המובילה בעולם בתחום הגנת האפליקציות, תוך מענה מידי לאיומי יום אפס ומיקוד במתן שירות מנוהל ברמה גבוהה.

במבט קדימה, החברה משקיעה כיום רבות במנועי חסימה התנהגותיים אוטומטיים, שמסוגלים לזהות התנהגות משתמש חריגה ולבצע חסימות בעת הצורך. תחום נוסף ש-F5 מעמיקה בו הוא מנוע ריסק אוטומטי, שביכולתו להסיק בנוגע לאיומים שהינם מעבר לדפוסי ההתנהגות הרגילים של הארגון".

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.

"לא מספיק לנטר את החדירות מהאינטרנט – צריך להגן על אפליקציות הרשת"

"נתוני הארגון חשופים לפריצה בכל רגע דרך אותן אפליקציות - וההגנה עליהן קריטית", אמר ג'ון מק'אדם, מנכ"ל ויו"ר F5, בראיון לאנשים ומחשבים ● "לכן, לא מספיק לנטר את הפיירוול הקלאסי", ציין

"על המנמ"רים ומנהלי האבטחה בארגונים לחשוב על האמת הידועה, אך לעתים 'שוכחים' אותה, והיא שנתוני הארגון חשופים לפריצה בכל רגע, דרך היישומים של המשתמשים. ההגנה עליהם קריטית וחייבים לנהל כהלכה את הזהויות והגישה של כל המשתמשים לרשת. לא מספיק לנטר את החדירות שמגיעות מהאינטרנט – הפיירוול הקלאסי, שמעט חדירות מתבצעות ממנו אולם מושקע בו רוב התקציב. יש להבין בדיוק מה משמעות הנתונים המגיעים לאפליקציות ומהן לנתונים החשובים – עולם ה-WAF (ר"ת Web Application Firewall)", כך אמר ג'ון מק'אדם, מנכ"ל ויו"ר F5, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריו, "המודעות הגדולה ביותר כיום להגנת WAF היא אצל מנמ"רי הארגונים במגזרי הפיננסים והטלקום. עדיף שכלל המגזרים יעברו להגנה בדרך זו".

הראיון עם מק'אדם נערך במסגרת F5 Agility 2016, הכנס השנתי של החברה, שנערך לא מכבר בווינה. החברה חגגה במהלכו 20 שנים, מאז נוסדה ב-1996 בסיאטל שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. סיאטל והאזור המטרופוליני שלה הם הבית גם של ענקיות טכנולוגיה נוספות – מיקרוסופט (Microsoft) ואמזון (Amazon).

F5 עוסקת בתעבורת יישומים מאובטחת ומיטבית ברשת, בין היתר במניעת מתקפות DDoS. מק'אדם עומד בראשה ב-15 השנים האחרונות, לאחר שהגיע אליה בתקופה הקשה בתולדותיה – בשפל של ראשית שנות ה-2000, לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום, שבמסגרתה התרסקו חברות אינטרנט צעירות בעלות ערכים בורסאיים דמיוניים. אלה היו חייבות מאזני עומסים (Load Balancing) כדי לעמוד בשטפי התעבורה שלהן, וזה היה תחום העיסוק הראשון של F5. רוב לקוחותיה היו בין החברות שקרסו.

מק'אדם הצליח לייצב את החברה ולהצמיח אותה ממחזור שנתי של עשרות מיליונים בודדים עד לשני מיליארד דולר בשנה הכספית 2015. מדובר בקצב גידול הכנסות שנתי של כ-35%. הוא אף הביא אותה לערך שוק של כ-7.1 מיליארד דולר.

אלא שההישג העיקרי שלו הוא הרחבת הפתרונות ש-F5 מציעה מ-ADC (ר"ת Application Delivery Controller), המטפל בהאצה באיזון עומסים, ל-ADN (ר"ת Application Delivery Networking). הפתרון הזה משמש גם כמיישם WAF, שמאפשר הורדת עומסים בכל הנוגע לאבטחת הנתונים, הצפנתם ופענוחם SSL)) משרתי היישומים עצמם.

פתרון נוסף שמציעה F5 הוא BIG-IP, פלטפורמה עליה יושבים 15 מוצרים שונים – מניהול פיירוול ועד ניהול ואכיפת הגנה לפי חוקי התנהגות המשתמש, הגנה נגד התקפות על דטה סנטרים ומעבר מאובטח לפרוטוקול IPv6, תוך תמיכה ב-IPv4, לספקי שירותי תקשורת. ב-2002 היא החליטה לפתח את מערכת ההפעלה לניתוב התעבורה TMOS (ר"ת Traffic Management Operating System), שסייעה מאוד בצמיחתה ובהבאתה למה שהיא כיום.

הישג חשוב נוסף של מק'אדם גלום במיצובה של F5 מול המתחרות בתחום, ובראשן סיסקו (Cisco). אם בתחילת דרכה של F5, נתח השוק שלה עמד על 10% בלבד אל מול 55% של סיסקו, המתחרה הגדולה הפכה במרוצת הזמן לשותפה מרכזית של F5, שעלתה לנתח של 45%. המתחרה המרכזית שלה כיום בשוק היא סיטריקס (Citrix), שמצויה הרחק מאחוריה.

באשר למתחרים כיום אמר מק'אדם כי "למעשה, אין לנו מתחרים ישירים, שמציעים את הפתרון המלא שלנו, אלא בתחומים שונים יש לנו מתחרים שונים, שחלק השוק שלהם קטן ביותר. כך הצלחנו להתמקם היטב בשוק שלנו, שוק ההגנה על האפליקציות ברשת WAF".

איך אתה רואה את הסניף הישראלי של החברה?
"זהו סניף חשוב ביותר שעוסק בליבת הפיתוח שלנו. ארבע החברות שרכשנו במהלך העשור שבו אנחנו פעילים בישראל – מגניפייר, קרשנדו, טראפיקס ו-וורהסייפ – מהוות את בסיסה של מצבת העובדים שלנו שם, שכוללת כ-300 אנשי פיתוח מהטובים מסוגם בעולם. מרכז הפיתוח השני והגדול שלנו הוא בסיאטל ומנהל הפיתוח העולמי, שפועל ממנו הוא הישראלי רון טלמור, סגן נשיא בכיר לפיתוח מוצרים".

כיצד אתם יודעים מה קורה בישראל ואיזה חברה מקומית לרכוש?
"יש לנו במטה העולמי סקאוטר שעוקב אחרי הנעשה בטכנולוגיה בתחום שלנו, בין היתר מה עושות חברות בישראל ואילו פתרונות חדשניים הן מפתחות. אלא שאנחנו מסתמכים בעיקר על הצוות וההנהלה שלנו בישראל. יצוין שאנחנו ממשיכים לחפש חברות ראויות להירכש, ומעדיפים אותן קטנות וחכמות".

מאיפה אתם צופים שתבוא הצמיחה העתידית העיקרית שלכם?
"היא תבוא מהגידול בתעבורה ברשת העולמית ובצורך להגן על היישומים מפני מתקפות, שמתעצמות עם התפתחות האינטרנט. הביזור של הפעלת היישומים מהארגון עצמו לענן לתצורות היברידיות שונות מעלה את הצורך בהגנה עליהם בכל מקום שהם עוברים ברשת העולמית – וזה השוק שלנו.

האינטרנט של הדברים הוא התחום השני שיביא להמשך הצמיחה שלנו. כבר כיום, מתקפת DDoS על רכיבי אינטרנט של הדברים המתקשרים לשרתים ארגוניים יכולה להפיל אותם. הפתרון שלנו יזהה את המתקפות ויחסום את מניעת השירות של הארגון ללקוחותיו, שותפיו ועובדיו.

התחום השלישי שיסייע לנו לצמוח הוא הפתרונות הווירטואליים שלנו, כמו פתרון BIG-IP בתוכנה בלבד, במקביל לפתרון החומרה.

כך שהשוק של F5 גדל לכל מתקן וענן, ובסביבה ההיברידית של ארגוני אנטרפרייז שמריצים את האפליקציות שלהם היכן שיותר יעיל עבורם ומאובטח".

מק'אדם על הבמה בכנס F5 Agility 2016. צילום: פלי הנמר

מק'אדם על הבמה בכנס F5 Agility 2016. צילום: פלי הנמר


זה היה השקף הראשון שהציג מק'אדם – של מגרש גולף. "לא הייתי אמור להיות היום על הבמה הזאת, אלא במגרש הגולף הזה שבשקף, או אחד טוב אחר", אמר מק'אדם, כרמז לפרישתו הקצרה ממנכ"לות F5 בדצמבר האחרון והישארותו כיו"ר בלבד. אך כארבעה חודשים בלבד אחר כך, בחודש שעבר, הוא נקרא בחזרה לדגל. מק'אדם הבטיח שהוא מתכנן להישאר תקופה ארוכה, כמה שיידרש. בכל מקרה, הוא ממשיך גם כיו"ר החברה.

john4600
10 מ-10: החזון של מק'אדם הוא ש-F5 תהיה בין עשרת המותגים המובילים בעולם הגנת היישומים, בקרב 10 חברות התקשורת ועשרת הבנקים וחברות השירותים הפיננסיים המובילים בעולם.


זהו מודל ההגנה של F5: הגנה על היישומים, דרכם חודרים גונבי הנתונים, על ידי הגנת זהויות וגישה, ומניעת התקפות DDoS.

הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס.

אג'יליות עם F5

כ-800 מבכירי F5, שותפים ולקוחות השתתפו בכנס השנתי שלה, בהם כ-30 מישראל ● הנמר היה באירוע של החברה, שמספקת פתרונות דליוורי מאובטחים, ומביא רשמים וצילומים

הכנס השנתי Agility 2016 של F5, שהתקיים באחרונה בווינה, משך אליו כ-800 משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), מהם כ-30 מישראל. בין חברי המשלחת הישראלית ניתן היה למצוא לקוחות, שותפים ועובדי F5 שמטפלים בשוק המקומי, כמו גם עובדים שמנהלים פונקציות מטה באירופה.

ככלל, האירוע יועד ללקוחות ולשותפים של החברה – אלה שאיתם היא צועדת כל השנה ובאו אליו כדי להתעדכן בנעשה בעולם הטכנולוגיה בכלל ובחברה בפרט.

השנה מלאו ל-F5 שני עשורים. החברה הוותיקה, שאותה מוביל המנכ"ל, ג'ון מק'אדם, מספקת פתרונות דליוורי מאובטח של יישומים ברשת (Secured Application Delivery). יש לה הכנסות שנתיות של שני מיליארד דולר ורווחיות גבוהה.

לחברה מרכז פיתוח גדול בישראל, עם קרוב ל-300 מפתחים, שנבנה על בסיס ארבע חברות ישראליות שרכשה החברה – מגניפייר, קרשנדו, טראפקיס ו-וורהסייף. יש לה בארץ גם סניף מכירות, בראשותה של שושי ליבוביץ', שמנהלת נבחרת של שותפים עסקיים שיחד פועלים בשוק המקומי.

לכנס הגיעו בכירים בעולם ה-IT מאזור EMEA, כמו גם שותפים ולקוחות, שהתרשמו מההרצאות ונהנו מפגישות עם עמיתים ובכירים בחברה המארחת.


גד אלקין (משמאל) הוא שהקים את F5 ישראל לפני כעשור ומאז הסניף רק הלך וגדל, במקביל להצלחה העולמית. לפני כשלוש שנים עבר אלקין ללונדון, ממנה או מנהל את מטה פעילות המכירות של החברה באזור EMEA.  לצידו של אלקין, מירי ורביצקי, מנהלת שותפים בחברה בישראל, יוון וקפריסין, שארגנה את קבוצת השותפים בכנס.


ג'ון דה לולו (משמאל) הוא סגן נשיא בכיר ומנהל המכירות העולמי של F5, ומכיר היטב את הסניף הישראלי ומנהליו. לאחר הרצאת המליאה שלו הוא נצפה עם שושי ליבוביץ', מנהלת המכירות של F5 בישראל, וגד אלקין, מקים הסניף הישראלי שכיום, כאמור, פועל במטה של אזור EMEA, הממוקם בלונדון.


חברים במשלחת הישראלית ואורחיה בארוחת הערב בכנס F5 Agility 2016. עומדים מימין: קונסטנטינוס פאפאדמו, מנהל תשתיות בהלניק בנק; אנטואן הוצ'ז, מנהל שיווק ב-F5; לורן פטרוק, מנהל F5 SE; מירי ורביצקי, מנהלת שותפים בחברה בישראל, יוון וקפריסין; שושי ליבוביץ'; גד אלקין; יוני בן יצחק, מנהל הטכנולוגיות הראשי של סיטאדל; רוני טאו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של טלדור; יניב ברזילי, סמנכ"ל חטיבת אבטחת המידע של C-Data הפצה; אייל היימן, מנהל אבטחת המידע של בנק מרכנתיל דיסקונט; מישל דוידי, מנכ"ל ניו אייג'; מוטי קארו, מנכ"ל סיטאדל; מוטי צ'יקו, סמנכ"ל המכירות של 2B Secure; תומר שרון, מנכ"ל אואזיס; ורן כהן, מנהל מוצר F5 ב-C-Data הפצה. יושבים מימין: שמואל שריקר, סמנכ"ל התפעול של 2B Secure; ארטיום ליכטנשטיין, מומחה אבטחת מידע SE בטלדור; שחר לוי, SE באואזיס; לירן כהן, מומחה אבטחת מידע ב-HPE; ועמי פרג', מנהל מחלקה בבזק בינלאומי.

צרכנים ב-EMEA עדיין מבולבלים: שמירה על פרטיות או אבטחת מידע?

מחקר גילה גישות שונות באזור לגבי שימוש במידע אישי והגנה מפני טרור סייבר ● כך התגלה כי ל-75% מהצרכנים אין אמון במותגי המדיה החברתית - אך למרות זאת, יותר ויותר צרכנים משתפים מידע ברשתות אלו

F5 שנוסדה לפני 20 שנה, החלה לפני כעשור להתמקד יותר ויותר בפתרונות ארגוניים לאבטחת מידע על ידי ההגנה על היישומים. היא החדירה לאותם יישומים בהם משתמשים עובדי הארגון, הגנה שאינה מאפשרת להגיע לנתונים עצמם, שהם למעשה המטרה של כל התקפות הנוזקות למיניהן.

מתחילת דרכה, F5 הצטיינה והובילה את נושא בקרת העברת היישומים, ADC, והפתרון שלה ידע "לקרוא" כל מה שעובר בתקשורת הנתונים, וכך יכולה הייתה להוביל את הגנת המידע בתנועה מהארגון לרשת האינטרנט וחזרה.

כיום הרוב הגדול של שני מיליארד דולר ההכנסות, מגיע מפתרונות אבטחת המידע והענן שלה. לכן הסקר החשוב מאשש את תפיסתה, שעליה לספק יותר פתרונות חכמים, כי המשתמשים מחפשים אצל שותפים אסטרטגיים כמוה פתרונות שיפתרו את גניבות הנתונים העומדות בשער הארגונים.

כנס F5. צילום: פלי הנמר

כנס F5. צילום: פלי הנמר

את המחקר המקיף באזור EMEA, אשר בוצע עבור F5 Networks, הציגה החברה בכנס המשתמשים שלה בהשתתפות כ-800 לקוחות, שותפים ועובדים, ביניהם מעל ל-20 איש במשלחת מישראל, בראשותה של שושי לייבוביץ, מנהלת המכירות של החברה.

המחקר חשף כי בעוד שיש לצרכנים אירופאים ומזרח-תיכוניים אמון במספר ארגונים בהגנה על המידע שלהם, רבים מוכנים לשתף במידע הפרטי שלהם בתמורה לשימוש בשירותים ללא תשלום. המחקר, אשר בוצע על ידי Opinion Research, סקר יותר מ- 7,000 צרכנים באזור וחקר את גישתם לגבי הגנה על מידע פרטי והשימוש בו.

פחד מהלא נודע

שיתוף מידע עם חברות פרטיות הוביל לכך שקרוב ל-70% מהצרכנים מודאגים שהמידע שלהם יגיע לידיים הלא נכונות, וכן שהפרטיות שלהם תעמוד בסיכון (64%).

המשתמשים בעולם משתפים מידע עם אתרים ורשתות, ובו זמנית לא סומכים עליהם. צילום: פלי הנמר

המשתמשים בעולם משתפים מידע עם אתרים ורשתות, ובו זמנית לא סומכים עליהם. צילום: פלי הנמר

מותגי מדיה חברתית וחברות שיווק קיבלו את ההתייחסות הגרועה ביותר – 75% מהצרכנים ציינו כי הם אינם סומכים עליהם עם המידע הפרטי שלהם בכלל, כאשר רק 21% היו בטוחים כי הם יגנו על המידע שלהם בצורה אפקטיבית מפני האקרים.

מרכזי הידע העולמיים להגנת מידע ולמתקפות סייבר באחד - תלוי בשליטה במדינה ובעוינותה לאחרות. צילום: פלי הנמר

מרכזי הידע העולמיים להגנת מידע ולמתקפות סייבר באחד – תלוי בשליטה במדינה ובעוינותה לאחרות. צילום: פלי הנמר

אבל ישנם צרכנים שמתעלמים מהפחדים הללו, אם משמעות הדבר היא שהם יכולים להשתמש בשירותי חברות בחינם.

למעלה ממחציתם היו מוכנים לשתף בתאריך הלידה שלהם (53%), מצב משפחתי (51%) ותחומי עניין אישיים (50%); בפולין, 58% ישתפו את הרגלי הקניה שלהם, ומחצית מהצרכנים בערב הסעודית יהיו מוכנים לשתף את מספר הסלולארי שלהם.

יחד עם זאת, כמעט חמישית (18%) ציינו כי לא יספקו את המידע שלהם בכלל. צרכנים בריטיים באופן עקבי היו פחות מוכנים לספק את המידע שלהם לעומת מדינות אחרות ב-EMEA.

עם מתן אמון מגיעות הציפיות

בעוד שצרכנים התייחסו לבנקים כגורמים האמינים ביותר (76%), והיה להם אמון רב יותר בהם בכל הנוגע לשמירה על המידע (73%) יחסית לסקטורים אחרים, ישנו עדיין חוסר שביעות רצון בכל הקשור לשיטות בהן משתמשים הארגונים הללו על מנת להגן על המידע.

צרכנים מאמינים כי בנקים (77%), ולאחריהם מוסדות בריאות (71%) ומוסדות ציבוריים וממשלתיים (74%), צריכים להטמיע יכולות אימות טובות יותר על מנת להשיג אבטחה טובה יותר. 88% מהצרכנים משוכנעים כי ארגונים צריכים לשפר את מדיניות האימות שלהם לאבטחה טובה יותר.

מייק קונברטינו, סגן נשיא לאבטחת מידע ו-CISO ב-F5 Networks. צילום: פלי הנמר

מייק קונברטינו, סגן נשיא לאבטחת מידע ו-CISO ב-F5 Networks. צילום: פלי הנמר

"ישנם הבדלים ברורים בסוג החברות שצרכנים סומכים עליהן עם המידע שלהם", אמר מייק קונברטינו, סגן נשיא לאבטחת מידע ו-CISO ב-F5 Networks.

לדבריו, "חברות עם מיקוד מסורתי באבטחת מידע, דוגמת בנקים, נחשבות האמינות ביותר, אבל מעניין לגלות כי אנו משתפים את רוב המידע שלנו ברשתות החברתיות למרות שאנחנו הכי פחות סומכים על החברות הללו שישמרו על המידע שלנו".

קונברטינו הסביר כי "ללא קשר לתעשייה, כל ארגון שעובד ישירות עם צרכנים, צריך לוודא כי ההגנה שלו עומדת בקנה אחד עם הדרישות הגוברות של הצרכנים. ככל שאנחנו הופכים מודעים יותר לסיכונים, חשוב אפילו יותר להשיג תשתית הגנה ואבטחת מידע – טכנולוגיה, חינוך ותהליכים, אשר הינם מחמירים מספיק על מנת להגן מפני איומים, אבל אינם פוגעים בחוויית המשתמש".

הוויכוח: פרטיות או הגנה?

הרגולציות האירופאיות הכלליות להגנה על מידע, GDPR (ר"ת EU General Data Protection Regulation), אשר אושרו לאחרונה על ידי הפרלמנט האירופי, מספקות לאזרחים את הזכות להתלונן ולקבל פיצוי אם נעשה שימוש לרעה במידע שלהם בתוך האיחוד האירופי.

כאשר נשאלו מהו לדעתם שימוש לרעה, התברר כי 67% מאמינים כי מדובר בשיתוף של המידע שלהם עם צד שלישי ללא הסכמה; 71% בפולין ו-75% בבריטניה.

עם התעוררות הדיון הציבורי של אפל (Apple) וה-FBI בנוגע לפריצת סמארטפונים, 43% מהצרכנים הסכימו עם הקביעה כי ארגוני טכנולוגיה צריכים להעמיד את הביטחון הלאומי בעדיפות עליונה מעל פרטיות המשתמש, ולתת לסוכנויות ממשלתיות גישה למכשירים נעולים (31%). השיעורים היו גבוהים אפילו יותר בבריטניה (50%), אך נמוכים יותר בגרמניה (38%) וערב הסעודית (37%).

האחריות להגנה על צרכנים מפני טרור הסייבר עומדת גם היא לדיון. יותר מחמישית (21%) מהצרכנים מאמינים כי עלינו להיות אחראיים להגנה על עצמנו, בעוד ששיעור כפול מזה (43%) מרגישים כי זהו תפקידה של הממשלה במדינתם להגן על האזרחים.

התגובה הראשונה מעוררת את השאלה האם יותר צרכנים מכירים בכך שהם משחקים תפקיד חשוב בהגנה מפני איומים חיצוניים, אבל יש עדיין דרך לעבור בכל הקשור להשתתפות באחריות.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)