באו לבקר במאורת הנמר: מריה דה לורדס-קרוואלהו ודורון קרופמן, APC-שניידר אלקטריק

מריה דה לורדס-קרוואלהו, סגנית נשיא לאזור אירופה ב-APC מבית שניידר אלקטריק, המבקרת בימים אלה בישראל, קפצה לביקור קצר במאורת הנמר יחד עם דורון קרופמן, מנהל פעילות APC בארץ.

דה לורדס-קרוואלהו הגיעה לישראל במטרה לפגוש לקוחות אסטרטגיים ושותפים עסקיים של החברה וכדי להעמיק עוד יותר את הפעילות העסקית שלה בתחום הדטה סנטר. זה הביקור הראשון שלה בארץ והיא ציינה בפגישתנו לשבח את ענף ההיי-טק, החדשנות הטכנולוגית, ריבוי ההזדמנויות ואת ההון האנושי הקיים בארצנו הקטנטונת.

כמו כן, התייחסה דה לורדס-קרוואלהו לטרנד המתפתח של מחשוב קצה ומודולים מוכנים מראש (Prefabricated Modules), שהולך ותופס תאוצה ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל. טכנולוגיה זו מוצגת היום (ג') בכנס השנתי למקצועני הדטה סנטר של אנשים ומחשבים. עוד מוצגת בה מערכת Micro DC חדשנית, שמאפשרת ללקוח לתכנן מראש את הדטה סנטר שלו, לבנות אותו במפעל, לבדוק אותו ואחר כך להתקינו במהירות באתר הלקוח. שימוש בטכנולוגיה זו, אמרה האורחת, מוביל להקטנה דרמטית של לוח הזמנים של הפרויקט ושל תקציבו (עד כ-30%) – דבר המאפשר לחברות לחסוך בהוצאות מיותרות.

תכנית קלוג-רקנאטי חוגגת 20 עם מנהלים בכירים

מימין: פרופ' קאר יאן תם, דקאן בית הספר HKUST באוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה; פרופ' מרקוס רודולף , דקאן בית הספר וולנדאר באוניברסיטת WHU בגרמניה; פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב; פרופ' סאלי בלאונט, דקאנית קלוג; פרופ דז'ו הורבט, דקאן בית הספר שוליך באוניברסיטת יורק בקנדה; ופרופ קיאו ליו, דקאן בית הספר גואנג-חואה באוניברסיטת פקינג בסין. צילום: יעל צור

המנהלים, מהבכירים במשק, ציינו את האירוע החגיגי בערב שכלל תחזית ל-20 השנים הבאות בתחומי הניהול והעסקים, בדינמיות של היזמות והחדשנות ובשילוב בין האקדמיה לעסקים בעולם גלובלי

ביום ד' האחרון התקיים במתחם שבע בתל אביב אירוע חגיגי לציון 20 שנים להקמת תכנית קלוג-רקנאטי – תכנית ה-MBA למנהלים של הפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף בית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבארצות הברית.

לכבוד האירוע הגיעה לישראל פרופ' סאלי בלאונט, דקאנית קלוג – הראשונה שמכהנת בתפקיד זה, וזו השנה השביעית לכהונתה. פרופ' בלאונט הגיעה יחד עם בכירים מבית הספר ועם הדקאנים של כל בתי הספר ברשת הגלובלית של תכניות התואר השני במנהל עסקים למנהלים, ה-Executive MBA של קלוג.

הדקאנים התארחו באותו הבוקר במפגש דקאני הרשת הגלובלית של קלוג, שהתקיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, והצטלמו ברחבת הכניסה לפקולטה. מלבד פרופ' בלאונט נכחו באירוע פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה; פרופ קיאו ליו, דקאן בית הספר גואנג-חואה באוניברסיטת פקינג בסין; פרופ דז'ו הורבט, דקאן בית הספר שוליך באוניברסיטת יורק בקנדה; פרופ' מרקוס רודולף, דקאן בית הספר וולנדאר באוניברסיטת WHU בגרמניה; ופרופ' קאר יאן תם, דקאן בית הספר HKUST באוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה.

"תכנית קלוג-רקנאטי – הנדבך הראשון של הרשת הבינלאומית"

הערב החגיגי לכבוד 20 השנים עסק בניסיון לצפות מה יידרש בשני העשורים הקרובים בתחומי הניהול והעסקים, בדינמיות של היזמות והחדשנות ובשילוב בין האקדמיה לעסקים בעולם גלובלי. מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, דיבר על חזון של חדשנות המקדמת את הכלכלה ועל הצורך בהכפלת מספר עובדי ההיי-טק בישראל לכחצי מיליון איש בתוך 10 שנים.

מימין: ד"ר יובל קליש, אהרון אהרון, פיונה דרמון ואורית מנדלסון שהם. צילום: יעל צור

מימין: ד"ר יובל קליש, אהרון אהרון, פיונה דרמון ואורית מנדלסון שהם. צילום: יעל צור

פרופ' בלאונט ציינה ש-"תכנית קלוג-רקנאטי היא התכנית הראשונה של קלוג מחוץ לארצות הברית ובכך, למעשה, נוסד הנדבך הראשון של הרשת הבינלאומית". לדבריה, "שיתוף הפעולה ארוך השנים בין קלוג לרקנאטי מבוסס על הערכה הדדית ואמונה בעשייה פורייה להצמחת מנהלים שהם מנהיגים עסקיים".

בדברי הפתיחה ציין פרופ' צבירן שתכנית קלוג-רקנאטי היא תכנית הדגל של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שבראשה הוא עומד. לדבריו, "שילוב היכולות של שבעת בתי הספר החברים ברשת קלוג – בארצות הברית, בקנדה, באירופה ובאסיה – מאפשר למנהלים הלומדים בתכנית לקבל את מיטב התובנות ולרכוש את ארגז הכלים הנדרש לניהול בעולם העסקים הגלובלי. יש בינינו קשר הייחודי המייצר שפה משותפת בניהול, במחקר ובהוראה".

פרופ' צבירן הכריז על הקמת קרן מלגות על שמו של הדקאן לשעבר של קלוג, פרופ' דון ג'ייקובס, שנפטר השבוע בגיל 90. פרופ' ג'ייקובס כיהן כדקאן קלוג בין השנים 1975-2001, והוא זה שייסד את התכנית ומיסד את שיתוף הפעולה.

מימין: פרופ' משה צבירן ופרופ' סאלי בלאונט. צילום: יעל צור

מימין: פרופ' משה צבירן ופרופ' סאלי בלאונט. צילום: יעל צור

אורית מנדלסון שהם, מנכ"לית תכניות ה-MBA למנהלים ותכנית קלוג-רקנאטי, וד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של התכנית, הנחו את האירוע. מנדלסון שהם אמרה ש-"מנהלים בכירים ואנשי עסקים בונים גשרים. מנהיגים עסקיים בארץ ובעולם, החברים ברשת קלוג, יוצרים קהילה רחבת היקף, המתבססת על כ-1,000 בוגרי קלוג-רקנאטי ויותר מ-9,000 בוגרי הרשת הגלובלית. קהילה זו מאפשרת לקדם יוזמות עסקיות וחברתיות החוצות גבולות ותרבויות".

המנהלים והמנהלות בוגרי קלוג-רקנאטי שלקחו חלק באתגר לצפות את המגמות העתידיות הם צחי ויספלד, מנכ"ל תחום הסטארט-אפים במיקרוסופט (Microsoft) ישראל, ואיתי כוכבי, יזם ומייסד אקסלרטור עסקי העוסק בקידום השלום. יחד הם התייחסו לכך שטכנולוגיות מאפשרות לקדם ולחבר בין אנשים, עסקים ומדינות – כל אחד מהזווית שלו. שתי בוגרות של התכנית ומנהלות בכירות – פיונה דרמון, שותפה ומנכ"לית תפעול בקרן ההון-סיכון JVP, ואמני דאיר, מנהלת קשרי משקיעים בחברה הפלסטינית לניהול קרנות סירג' – סיפרו על בניית גשרים גלובליים בין העמים ובמרחב האזורי באמצעות עסקים וטכנולוגיה.

פרופ' גל אסטרייכר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שחוקרת בתחום ניהול הטכנולוגיה והמידע, התייחסה לשינויים בהתנהגות הצרכנית ולכך שחברות התחילו לעבור לניהול לקוחות במקום ניהול מוצרים. ד"ר מורן סרף מקלוג, חוקר בתחומי המוח והנוירו שיווק, דיבר על היכולת לשכלל את היכולות האנושיות ואת קבלת החלטות באמצעות המוח, ועל הקשר העתידי בין האדם לרובוטיקה.

כמו כן, הוצגו באירוע סרטונים שצילמו אישים ומנהלים בכירים מרחבי העולם, ששיתפו בהשקפת עולמם לגבי העתיד, ובהם העיתונאי הבכיר תומאס פרידמן; הווארד טולמן, יזם אמריקני ומנכ"ל 1871 – חממה לסטארט-אפים בשיקגו; ואג'יי ננאואטי, שכיהן כמנהל בכיר ב-3M.

מימין: צחי וייספלד וחנוך ברקת. צילום: יעל צור

מימין: צחי וייספלד וחנוך ברקת. צילום: יעל צור

עוד נצפו באירוע מנהלים ואנשי עסקים בוגרי קלוג-רקנאטי לאורך השנים, בהם: עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק (Facebook) ישראל; יואב צרויה, שותף ב-JVP; חנוך ברקת, יו"ר דואליס; אבנר סטפק, מבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב-דש; אנדרו דנוס, מבעלי קבוצת ג'יימס ריצ'רדסון; רוחה לוין, דירקטורית נדל"ן בגלובווסטמנט מקבוצת טדי שגיא; זאבי ברגמן, יו"ר גליל סופטוור; רחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ; לימור בקר, מנהלת הפעילות בישראל של המילטון ליין; עו"ד תמיר גילת; משה בראונר, מייסד גולדבר; עמי בוהם, שותף בקרן פימי; יונתן ברגר, מנכ"ל פודטק; אוהד צוקרמן, שותף מנהל בקרן ההון-סיכון Copia; דנה שטרן, מנהלת Yes studios; עדי מימרן, יו"ר סמארט דרייב; נדב כדר, סגן נשיא בבריינפופ; אבי אורטל, שותף מנהל בקרן סקיי; דיוויד בלוק, מנכ"ל סרינה; עודד חודורוב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בדיזנהאוז; טלי ונגוש-בירון, מנכ"לית מאמי קר; כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ומערכות מידע בשטראוס מים; הילה יוחנן, מנכ"לית מנופי אבי; ואלחנן יהב, מנכ"ל קידום. הגיעו אליו גם בוגרים של התכנית מרחבי העולם ו-19 מנהלים שלומדים כעת בתכנית של קלוג בגרמניה.

באה לבקר במאורת הנמר: יפה פרבר, טרהלינק

באחרונה באה לבקר במאורת הנמר יפה פרבר, מנכ"לית הסניף הישראלי של חברת שירותי המחשוב טרהלינק (TerraLink) ויו"רית עמותת אח בוגר אחות בוגרת, שמסייעת לילדים חסרי דמות הורית.

פרבר, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, היא בעלת ניסיון רב בהיי-טק: היא שימשה בעבר כסמנכ"לית בכירה בנס, שם ניהלה את קבוצת הפרויקטים וצברה ניסיון רב בפרויקטי סאפ (SAP); כיהנה כמנכ"לית נקסנטה בישראל; הייתה בעלת חברת ייעוץ; ושימשה כסמנכ"לית לאיכות ומערכות מידע במקורות.

על עצמה העידה פרבר בפגישתנו כי היא "אוהבת לצייר ולעבוד עם חימר, לקרוא ולטייל בעולם, והכי אוהבת את המשפחה המדהימה שלי".

"הטרנספורמציה הדיגיטלית דורשת יותר מאשר טכנולוגיה"

לדבריה, "ארגונים רבים עומדים לקראת טרנספורמציה דיגיטלית, שתתרום לגידול הפרודוקטיביות ותאפשר מדידה של הביצועים, עמידה בדרישות הרגולטוריות ומימוש ההמשכיות עסקית. האתגר הזה דורש יותר מאשר טכנולוגיה. כדי להצליח במסע זה, הארגונים צריכים שותף מהימן עם ניסיון מוכח, ידע רב ומיומנות, שיוכל מחד להבין את הצרכים והדרישות של הלקוחות ומאידך לספק להם את הטכנולוגיות, הכלים והשירותים המתאימים. זהו בדיוק המקום שבו טרהלינק מביאה את הערך המוסף לארגון".

"טרהלינק מספקת ייעוץ ויישום של פתרונות עסקיים כגון Enterprise Resource Planning (של סאפ ועוד), ניהול תוכן ארגוני (OpenText ,Documentum ואחרים), ואוטומציה של תהליכים עסקיים וארגוניים. החברה היא בין השותפות הגדולות של סאפ ו-OpenText בעולם – תוצאה ישירה של שיתוף פעולה פורה ומוצלח בין החברות, שנמשך כבר קרוב לשני עשורים.

"כחברה גלובלית בתחום המחשוב, עם ותק של מעל 25 שנים, שפועלת בין השאר בארצות הברית, קנדה ורוסיה, ביכולתנו ללוות את חברתכם בכל שלבי הטרנספורמציה הדיגיטלית – החל מהשלבים המוקדמים ביותר ועד להפיכתה לחברה ממוחשבת ובקדמת הטכנולוגיה", אמרה פרבר. "על מנת לסייע לכם להשיג את מטרותיכם העסקיות הקמנו בטרהלינק צוות עובדים רחב, שכולל יועצים מנוסים, אנליסטים, מהנדסים ומפתחים שמחויבים להצלחת הלקוחות שלנו, מתוך דגש על התעשייה בה פועלת חברתכם".

היא סיכמה באמרה כי "לטרהלינק ישראל לקוחות ממגזרים שונים ונשמח לסייע לארגונכם ביישום מערכות חדשות או להרחיב פתרונות קיימים".

פדי מרגי: שליחות עיצובית ומיתוגית מרתקת

פלי הנמר עורך ראיונות על כישורים רכים ומחזקים, והפעם לפניכם ראיון מנומר על מיתוג עם פדי מרגי, מומחה למיתוג עסקי, מרצה באקדמיה ובעלים של משרד Talking Brands, שהוא גם אמן בינלאומי מסקרן במיוחד

פדי מרגי הוא מומחה למיתוג עסקי, מרצה באקדמיה ובעלים של המשרד Talking Brands. דוגמה חזקה למיתוג עצמי יצירתי מספק כרטיס הביקור של מרגי – את הכרטיס בעל הגב האדום והחזית הלבנה נוהג פדי לחורר מול עיני הלקוח, ואז נגלה לב אדום. שירות מכל הלב. לב אל לב.

מה זה מיתוג ואתה לא חושב שיש כבר אינפלציה מזה? לא נראה לך שאנשים לא קונים את המניפולציות האלה יותר?
"לא. לא נראה לי. מיתוג זה כמו בני אדם. נראה לך שיהיה מספיק מזה? כלומר, היכולת לייצר ישויות ולארוז אותן היא צורך בסיסי, יודע מה, אפילו אנושי. לא נראה לי שלעולם זה יפסק. תמיד יהיו חברות, מוצרים, שירותים מה לא. וצריך יהיה לארוז אותם, קונספטואלית וויזואלית. ויודע מה, החוכמה היא לדעת איך לארוז אותם".

כן, אבל עייפנו. ראינו כל כך הרבה חברות וכל כך הרבה מסרים.
"יודע מה, אני אשאל אותך – עייפת אולי ממשהו מסוים? אני מבטיח לך שאנחנו בנויים על גירויים, על צרכים ומענה לצרכים. אולי עייפת מהאופן בו פונים אליך כצרכן. אני יכול להבין את זה. אבל זו החוכמה, לעורר את הגירויים הללו. תמיד תהיה דרך למצוא קונספט אסטרטגי חדש שיכול לגרום לך לרצות לרכוש. תחשוב איך נראה עולם הסלולר ללא iPhone. המכשיר שם הוא לא מכשיר סלולרי. הוא חוויה. הוא מיצוב".

אוקיי, בהקשר למוצרים אני יכול להבין, אבל תתרגם לי את זה לשירותים.
"בכיף. שירותים הם תוצר של מגמות ורוח התקופה. בעבר, לשלוח מוצר באותו יום נחשב כמעט כמו שילוח מוגזם ואולי יקר מאוד. היום יש אינספור חברות מסחר אלקטרוני שעושות משלוחים באותו יום. יודע למה? כי זה עונה על הצורך הנחשק שאם כבר בחרת נעליים, החלטת לרכוש, קנית – אתה מת לנעול אותן. אתה מבין שמענה לצורך כזה זה בראנד. זה מעבר לנעליים. המשמעות היא שיש לא מעט שירותים שנתפשים היום כרלוונטיים ובעבר היו לא רלוונטיים. ו-וייס ורסה. לבנות מותג משמעו להתאים את הדבר הנכון בזמן הנכון, בסביבה נכונה, לקהל הנכון. זה נשמע מורכב אבל האמת כשמשהו עובד זה עובד. זה נראה כל כך שם".

בוא נדבר על מיתוג של חברות היי-טק, במה אתה חושב שאתה יכול להועיל לחברות אלה?
"למתג חברות עתירות טכנולוגיה זה קריטי, כי בסופו של יום יש המון "ברזלים" או ש"שירותים", וכל חברה חייבת לבדל את עצמה בשוק ולחשוב במה היא מיוחדת, שונה, משמעותית כזו, שהקהל יוכל לתפוש אותה כמיוחדת. בנוסף, במיתוג יש מגמות ומאוד חשוב לדעת להתאים את המותג אבולוציונית למגמות הרווחות. כדי להרגיש שהמותגים רלוונטיים, עכשוויים, נוגעים, חיים ובועטים".

"בנוסף, בחברות סטארט-אפ לפעמים המטרות שלנו הן אחרות. כל מהות המיתוג זה להנגיש את התוכן, השירות, או המוצר בצורה מעניינת למשקיע. כאילו, בונים אריזה שתפגוש את הלקוח דרך המשקיע. בתהליכים כאלה גרמנו ללא מעט חברות סטארט-אפ לגייס השקעה. כמובן זה לא מהמיתוג בלבד, אבל תפרנו חליפה מדויקת ללקוחות".

"כיף לדעת שחברה ממשיכה להתקיים לאורך שנים עם הנכסים שבנית".

אתה יודע מה? למדתי משהו, עכשיו תגיד לי מה המיתוג שלך?
"
בשמחה. ב-Talking Brands בונים 'מותגים מדברים' – כאלה שיוצרים קשר, כאלה שנוגעים, כאלה שקונים".

"אנו מאמינים כי בשביל לבנות "מותג מדבר" נדרשת היכרות מעמיקה עם החזון והמודל, היעדים והסביבה העסקית. לשם כך אנחנו חוקרים, לומדים, מנתחים ובונים ומעצבים פתרונות מדויקים שהופכים מותגים ל-'מותגים מדברים' שמוכרים. כלומר בתהליכים ובמותגים שאנו בונים השילוב העסקי, האסטרטגי שיווקי והאריזה הנכספת הם שגורמים להצלחה. זה כמו לאפות עוגה. הכל צריך לעבוד במינון מדויק עד להצלחה".

ספר על תהליך מיתוג משמעותי שעשית לחברת טכנולוגיה.
"לא מזמן פנתה אלי חברת IT שנותנת שירותי פיתוח לחברות היי-טק. בתהליך הם הציגו את עצמם כ"נמרים" של הפיתוח. בראיונות עם הלקוחות שלהם הסתבר שהלקוחות תופסים אותם כחמודים, כאלה שלא מזיקים, אבל מקצועיים. התובנה הזו גרמה לנו למתג את החברה אחרת לגמרי, מה ששילש את המכירות שלה. לפעמים נעים לשכור את השירותים של "כלבלב" נאמן, מאשר של נמר אנרגטי. זה נשמע טריוויאלי, אבל החברה שינתה את כל הקונספט האסטרטגי ולאחר מכן את הנראות והשפה. הטעות השגורה היא שרובם רואים את עצמם, והחוכמה היא לעשות משהו נכון, לא רק יפה. צריך צניעות גדולה לעבוד במיתוג, לבטל את האגו ולפעול ממש בשירות המותג".

מה החלום שלך?
"וואו, האמת, החלום שלי זה לעשות טוב. אני מאוד אוהב את המקצוע שלי, מאוד אוהב את האתגרים, לראות איך נכנסים מהתהליך ואיך יוצאים ממנו מסב לי עונג צרוף. יש בזה כוח אדיר לגרום להצלחה. מכור להרגשה הזו, מאוד נהנה. החלק המרתק במקצוע זה הפיצוח הקונספטואלי, האסטרטגי המיתוגי. זה כיף אדיר".

מרגי בן ה-49 נולד במרוקו, יש לו שני ילדים והוא מרצה בכיר באקדמיה. הוא זכה ביותר מ-13 פרסים בארץ ובעולם על עבודותיו. משמש כשופט וכמומחה למיתוג, ומופיע לא מעט בתקשורת בנושאים הללו. בכובע שני שלו מרגי הוא גם אומן בינלאומי מוערך, שהציג אריזות פיזיות ביקורתיות שביניהן נכללו למשל החלב של אפל (Apple), הביצים של וסצ'ה (Versace), קמח של פראדה (PRADA), וכיוצא בזאת, ושהוצגו כמראה ביקורתית על תרבות הצריכה מחד ומאידך על היכולת המניפולטיבית של המעצבים המשפיעים על הצריכה. התערוכה הוצגה במוזיאון לעיצוב בסן פרנסיסקו, במילאנו, בסין והונג-קונג.

אז איפה נראה אותך בעוד 10 שנים?
"אני מאמין שאמשיך להרצות באקדמיה. זה כיף גדול לחנך דור מעצבים. אני כותב ספר בימים אלה, ומתרגש מכך מאוד. מבחינה עסקית אני מקבל המון פניות לשיתופי פעולה ואתגרים חדשים. אני מאמין שאעסוק בתחום המיתוג והאסטרטגיה במגוון אספקטים, מבחנתי זו שליחות".

באה לבקר במאורת הנמר: מילה פינקלשטיין, Mila

מה אירע כשמילה פינקלשטיין, הבעלים והלב הפועם של חברת Mila – שהיא יזמת, סטוריטלרית, אשת מכירות ומומחית להעברת מסרים, דיבור עם קהל ו-storytelling – הגיעה לביקור במאורת הנמר? זה נכון שבין עיסוקי הרבים אני גם מספר וכותב סיפורים, אבל תמיד אפשר ללמוד עוד, וזה בדיוק מה שקרה כשנפגשנו.

בעת הביקור סיפרה פינקלשטיין על מה שהיא מוצאת כמשותף בין מתכנת ואיש שיווק – שניהם מחפשים את השורה הבודדת שממנה תצמח פונקציונליות שלמה.

פינקלשטיין תיארה כיצד באחת מישיבות אפיון המוצר שניהלה אמר לה מתכנת נפלא את המשפט הבא: "אני מחפש את השורה הבודדת שממנה תצמח פונקציונליות שלמה". באותו רגע הבינה שאין הבדל בין מתכנת לאיש שיווק, כיון שכל בני האדם מחפשים את אותו הדבר – את היכולת ליצר שינוי.

על פי פינקלשטיין, על מנת לייצר שינוי ולהפיח חיים ברעיון, מקטן ועד גדול, צריך לדעת איך לתקשר אותו באופן שיעורר השראה. יש להבין מה המטרה, מי קהל היעד ואיך שוזרים את הסיפור כך שיניע אחרים לפעולה, לפעמים בזכות פשוט שורה בודדת אחת.  

בהיותה מרצה בעולם העסקי ובעולם היזמות, ומלווה מנהלים בכירים, אנשי מכירות ופוליטיקאים בכתיבת מסרים, נאומים ומצגות, הובילה פינקלשטיין לאורך השנים תהליכי הכשרות מנהלים, ניהול מכירות, שיווק ופיתוח עסקי בעולמות ההיי-טק והפיננסים. בנוסף עסקה גם בדיבייט תחרותי, והיא מחזיקה בתואר אלופת ישראל הפתוחה, ודוברת מספר 17 בעולם.

לדבריה, בעבודה אחד על אחד עם לקוחותיה על בניית הסיפור והמצגת, היא שוזרת מאפיינים מעולמות תוכן של תאטרון, דיבייט, יזמות, שיווק ומכירות. דבר זה מייצר סיפור ייחודי, בולט, מדויק ובלתי נשכח.

תהליכי הליווי שמעניקה מילה הם מודולריים, ומותאמים עבור כל ארגון או אדם. הם יכולים לכולל את יצירת הסיפור, כתיבת התכנים והמצגות, כתיבת הנאומים, שיפור הגשת הטקסט, אימון לדיבור עם קהל, התמודדות עם פחד קהל ושיפור שפת הגוף.

פינקלשטיין סיפרה שארנסט המנגווי, הסופר הידוע, כתב את הסיפור הקצר ביותר בעולם – סיפור בן 6 מילים בלבד! בסדנה שלה היא מבטיחה ללמד איך להיות קצת כמו המנגווי וקצת כמו סטיב ג'ובס, איך לזקק את המסר למרכיבים החשובים ביותר ואז להעביר אותו בצורה אפקטיבית ובזמן קצר. לדבריה, השיטות שנלמדות בסדנה שלה, מועילות מאוד גם לתכנים ארוכים יותר כמו פרזנטציות.

מילה יקרה, תודה שבאת לבקר במאורת הנמר, ועכשיו אני ממתין לחוות דעתך על ספר הנמר.

בא לבקר במאורת הנמר: פדי מרגי, Talking Brands

פדי מרגי, הבעלים והמייסד של Talking Brands. צילום: פלי הנמר

לפני ימים אחדים בא לבקר במאורת הנמר פדי מרגי, הבעלים והמייסד של Talking Brands.

מרגי סיפר ש-Talking Brands נוסדה לפני 17 שנים ומתמחה במיתוג ובאסטרטגיה. יש לה מאות פרויקטים מניבים במגוון רחב של לקוחות ממגזרים שונים במשק, בהם סופר פארם, מפעל הפיס, חברות היי-טק, חברות פיננסים ולא מעט מיזמים בשלבי צמיחה. מרגי הוא בוגר הפקולטה לעיצוב במכון האקדמי-טכנולוגי חולון (HIT), שם הוא משמש כיום כמרצה בכיר ולא מכבר כיהן שם כראש המחלקה לתקשורת חזותית. כמו כן, הוא בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות ביזמות מאוניברסיטת פוליטכניק בניו-יורק.

מרגי נמנה בין שורה של מעצבים מובילים בעולם בתחומי המיתוג והאריזה, ומציג תערוכה בשם Wheat is Wheat is Wheat, שזכתה בפרסים בינלאומיים ובסיקור נרחב במגוון אמצעי תקשורת בעולם, בהם Fox News, המגזין Life ומגזין האופנה Vogue. הוא אף משמש כשופט בתחרויות ישראליות ובינלאומיות בתחום.

בפגישתנו דיברנו על מיתוג ועל התפיסה הייחודית שלו את הנושא, ומרגי ציין שאני בעצמי מהווה מותג. "אתה חיי את הנמרות וגר במאורה מטפורית. ניכסת את הדימוי במלוא הדרו", אמר לי המומחה. לדבריו, "מותג הוא כנות ונראה שהכנות היא נר לרגליך. רואים את זה בכל קעקוע, בכל טבעת, בשפה שלך ובמהות שלך. אני מאמין לכל מילה שלך ומת על זה. אתה איש מרגש".

"מעבר לזה", ציין מרגי, "רואים שלא רק שאתה אומר על עצמך שאתה נמר – גם הסביבה אומרת זאת. מותג צריך לפרוע את השטר ואתה לא רק פורע אותו, אלא נוגס בשטר, טורף אותו". בנוסף, הוא הרעיף שבחים על המאורה שלי ואמר כי "למדתי לא מעט על הנמר בזכות מאורתו".

מה אגיד ומה אומר? המחמאות האלה היו שוות את הפגישה.

הוסר הלוט מעל הבניין החדש של סייברארק בפתח תקווה

החברה, שלפני 13 שנים שכרה חצי קומה בפארק עופר 1 בפתח תקווה, בשטח של 800 מ"ר, סיימה בימים אלה את כניסתה לבניין בפארק עופר 2 בעיר, ששטחו 10,000 מ"ר ● הנמר היה, ראה והתרשם מהגידול ומההתרחבות

פארק עופר בפתח תקווה המה אתמול (ג') באנשים שהגיעו לטקס הסרת הלוט מעל הבניין החדש של סייברארק (CyberArk). בין מסירי הלוט מהבניין, שממוקם בפארק עופר 2 בעיר, היו ליאורה עופר, יו"רית מליסרון; אודי מוקדי, יו"ר סייברארק; חן ביתן, מנהל החברה בישראל; אבי לוי, מנכ"ל מליסרון; ויצחק ברוורמן, ראש עיריית פתח תקווה.

מדובר בבניין גדול, בשטח של כ-10,000 מ"ר – דבר שאינו מפתיע לנוכח העובדה שסייברארק היא חברת הסייבר הישראלית השנייה בגודלה, ונסחרת בנאסדא"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. סייברארק היא הדיירת הראשונה בפארק המשרדים החדש של מליסרון.

מימין: יצחק ברוורמן, אודי מוקדי, ליאורה עופר וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

מימין: יצחק ברוורמן, אודי מוקדי, ליאורה עופר וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

בניית פארק עופר 2 מהווה חיבור טבעי לפארק עופר 1, שהוקם בתחילת שנות ה-2000. הפארק משתרע על שטח קרקע של כ-40 דונם, עליהם בנויים מבני משרדים, אותם מנהלת ומפעילה חברת ניהול ותיקה ומקצועית, בראשותו של עודד גרסון. הפארק מציע לשוכריו מגוון שירותים, שמעניקים לחברות מצע מתאים ונוח לפעילויות העסקיות שלהן.

מימין: פלי הנמר ואודי מוקדי. צילום: דרור סיתהכול

מימין: פלי הנמר ואודי מוקדי. צילום: דרור סיתהכול

סייברארק החלה את דרכה בפארק עופר 1 ב-2004, בשטח צנוע ביותר, של כ-800 מ"ר. בספטמבר השנה היא עברה לבניין עצמאי – כאמור, בשטח של כ-10,000 מ"ר, שהקמתו ואכלוסו הסתיימו אתמול.

פלי הנמר. צילום: דרור סיתהכול

פלי הנמר. צילום: דרור סיתהכול

פרסים ושבחים רבים מעטרים את החברה, שבאחרונה נבחרה לאחת החברות שהכי טוב לעבוד בהן בארצות הברית, במסגרת סקר שערך פורצ'ן (Fortune). בישראל, נכנסה סייברארק השנה לעשירייה הראשונה בדירוג 100 חברות הטכנולוגיה שהכי טוב לעבוד בהן של דן אנד ברדסטריט וגלובס, וכן נכנסה לרשימת 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן בישראל של Bdi Coface ודה מרקר (TheMarker). אשתקד היא דורגה בין 50 חברות הטכנולוגיה בעלות שיעור הצמיחה הגבוה בישראל בדירוג Fast 50 של דלויט (Deloitte).

כיום נמצא בשלבי בנייה בפארק עופר 2 בניין נוסף, בשטח של כ-12 אלף מ"ר, שבנייתו צפויה להסתיים בעוד כשנה – ברבעון האחרון של שנת 2018. בנוסף, מליסרון נמצאת בשלבים מתקדמים להשלמת מבנה עצמאי המיועד למסחר, ששיווקו החל בימים אלה. סך כל השטחים שצפויים להיבנות בפרויקט עומד על כ-50 אלף מ"ר בארבעה בנייני משרדים ושטחי מסחר.

מימין: אודי מוקדי, יצחק ברוורמן, אבי לוי וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

מימין: אודי מוקדי, יצחק ברוורמן, אבי לוי וחן ביתן. צילום: דרור סיתהכול

"ההתרחבות והצמיחה של ההיי-טק – גאווה ישראלית"

עופר אמרה כי "מליסרון מקבוצת עופר השקעות ממשיכה לפתח את תחום פארקי המשרדים וההיי-טק, לצד ניהול הקניונים. החברה חרתה על דיגלה את חוויית המשתמש במתחמי המשרדים ובקניונים שבבעלותה ועל כן, משקיעה את מיטב כספה ומרצה בבניית קמפוסי משרדים שיספקו את כל השירותים הנלווים לעובדים במתחמים אלה. ההתרחבות והצמיחה של חברות היי-טק ישראליות מצליחות הן תמיד סימן לגאווה ישראלית. אנחנו שמחים על כך שחברת אבטחת מידע מהמובילות בתחומה בחרה להרחיב את פעילותה בפארק עופר בפתח תקווה".

דבר אודי מוקדי - המנכ"ל, היו"ר והמייסד של סייברארק. צילום: פלי הנמר

דבר אודי מוקדי – המנכ"ל, היו"ר והמייסד של סייברארק. צילום: פלי הנמר

מוקדי אמר בטקס כי "כשעברנו לפארק עופר 1, לפני 13 שנים, שכרנו חצי קומה בלבד, והיה צריך הרבה חזון להאמין שנצליח לאכלס את כולה. כיום אנחנו מאכלסים בניין שלם בפארק עופר החדש, וממשיכים לצמוח".

ממרומי מגדל סייברארק: חלק קטן מעתודות הקרקע לבניית מרכז ההיי-טק החדש בפתח תקווה, שיש לה מרכזי תעשייה בשטח הגדול ביותר בישראל. ראש העיר ישמח מאוד למגדלים החדשים ועתירי הארנונה. צילום: פלי הנמר

ממרומי מגדל סייברארק: חלק קטן מעתודות הקרקע לבניית מרכז ההיי-טק החדש בפתח תקווה, שיש לה מרכזי תעשייה בשטח הגדול ביותר בישראל. ראש העיר ישמח מאוד למגדלים החדשים ועתירי הארנונה. צילום: פלי הנמר

לדבריו, "אנחנו כאן היום בזכות העובדים שלנו. כשאני מספר את סיפורה של סייברארק ברחבי העולם, מדובר בסיפור שעוסק לא רק ב-Startup Nation, אלא ב-Scaleup Nation. סייברארק מוכיחה שאפשר לעבור את השלב של הסטארט-אפ ולספק תעסוקה למשפחות רבות בישראל. ממרכז המו"פ שלנו בפתח תקווה אנחנו מספקים פתרונות חדשניים המיושמים על ידי הארגונים הגדולים בעולם, שבוטחים בטכנולוגיה שלנו בהגנה על המידע הרגיש ביותר שלהם מפני מתקפות סייבר מתוחכמות".

חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל, עם ליאורה עופר, שקיבלה קופה "מאובטחת" כמו התיבה סייברארק, בדמות מילון אוקספורד. צילום: פלי הנמר

חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל, עם ליאורה עופר, שקיבלה קופה "מאובטחת" כמו התיבה סייברארק, בדמות מילון אוקספורד. צילום: פלי הנמר

ברוורמן ציין כי "זו גאווה שחברות כמו סייברארק וחברות היי-טק מפוארות נוספות בוחרות לשבת בפתח תקווה, אני יכול רק לברך על כל חברה כזו שמגיעה לעיר ולאחל שתמשיכו לצמוח ולגדול". הוא עדכן שלפני כחודש הגישה העיריה תכנית מתאר לאזור ההיי-טק קריית אריה, שתכלול שטח ירוק לאורך כל אזור התעשייה. התכנון החדש יהפוך את כל האזור למוקד משיכה, טיול ובילוי לעובדים, לתושבי העיר ולאזרחים אחרים – גם לאחר שעות העבודה.

כמו בחברות היי-טק, המטה החדש של סייברארק עטור בתמונות ובקישוטים מינימליסטיים על הקירות, כמו האמרה הזו של אלברט איינשטיין, המתכתב עם סוקרטס: "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע". צילום: פלי הנמר

כמו בחברות היי-טק, המטה החדש של סייברארק עטור בתמונות ובקישוטים מינימליסטיים על הקירות, כמו האמרה הזו של אלברט איינשטיין, המתכתב עם סוקרטס: "כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע". צילום: פלי הנמר

לוי ציין כי "הקמת הבניין החדש עבור סייברארק מהווה חיבור טבעי למליסרון, המתמחה בין היתר בפיתוח והשבחה של פארקים לתעשייה עתירת ידע. הקמתו בפארק עופר בפתח תקווה מהווה פוטנציאל אדיר לצמיחה לעיר".

 

באו לבקר במאורת הנמר: גיא בינדר ורון סטרינסקי, ICV

באו לבקר במאורת הנמר: גיא בינדר ורון סטרינסקי, ICV. צילום: פלי הנמר

רון סטרינסקי וגיא בינדר, שניים ממייסדי הסטארט-אפ ICV, פלטפורמה דיגיטלית לגיוס עובדים בהיי-טק, ביקרו באחרונה במאורת הנמר. בביקור סיפרו לי השניים על האפליקציה של החברה, שממש כמו באפליקציות היכרויות, מבצעת התאמה בין מחפש העבודה לבין המעסיק.

התרשמתי ש-ICV מציעה פלטפורמה חדשנית, המאפשרת למחפשי עבודה להגיש מועמדות למשרות בתחומי ההיי-טק דרך האפליקציה בסמארטפון, בפורמט דיגיטלי אחיד וידידותי למשתמש. במקביל, היא מאפשרת למנהלי כוח אדם בענף לצפות במידע באופן מלא ולאתר מועמדים איכותיים באמצעות ממשק נוח ומהיר. מחפש העבודה מזין את קורות חייו ודרישות שונות, דוגמת רשימת שפות התכנות שהוא יודע, והאפליקציה מחשבת את אחוזי ההתאמה למשרה כלשהי שהוזנה על ידי מעסיק. בכך, האפליקציה חוסכת את ההתעסקות במעבר על רשימת דרישות מפורטת וארוכה שמחפש העבודה צריך לנתח.

מעבר לכך, היא מאפשרת למועמדים לעקוב בנייד אחר סטטוס ההתקדמות של כל משרה (האם קורות החיים התקבלו? האם נקראו?) ומעניקה להם שקיפות מלאה מול המעסיק הפוטנציאלי בכל רגע נתון. כמו כן, בפעם הראשונה יכולים מחפשי העבודה לקבל מידע מלא לגבי זמני ההגעה לעבודה בכלי התחבורה השונים בשעות העומס.

השניים סיפרו שאת ההשראה הם קיבלו מאפליקציות היכרויות, שבהן מעבירים את המועמד האופציונאלי ימינה או שמאלה בהתאם לרצון להתאים אליו. כך, גם באפליקציה של ICV, מחפשי העבודה והמעסיקים יכולים לחפש את המשרה או המועמד המתאימים להם.

סטרינסקי ובינדר אף הדגישו כי בשלב הראשוני, לא מופיעים בפני המעסיק הפוטנציאלי הגיל והמין של המועמד, מה שמאפשר לנטרל גורמים שעלולים להשפיע על התפיסה שלהם אותו. "בדרך זו", אמרו, "אנחנו מנסים לנטרל את 'רעשי הרקע' ולסייע למעסיק מצד אחד ולעובד מצד שני בהתאמה המדויקת ביותר לשני הצדדים. כך נבחר המועמד בשלב הראשוני רק על פי ניסיונו המקצועי והשכלתו, שהם הרלוונטיים ביותר מבין הגורמים בשלב הסינון שלפני הריאיון הפרונטלי".

"הביקוש לטאלנטים רק עולה, ונראה שמדובר בנושא על סדר היום העולמי בעידן הכלכלה הגלובלית. בימים אלה, פתרונות כמו של ICV מבוקשים מאוד ומביאים ערך עסקי מוסף לחברות בכל התחומים ובכל הגדלים", הוסיף סטרינסקי.

ICV הוצגה בפעם הראשונה בכנס השנתי של אתר גיקטיים, שהתקיים בנובמבר 2016, בהפקת אנשים ומחשבים, שם זכתה החברה בפרס בחירת הקהל. מאז השקתה בפברואר השנה, נרשמו באפליקציה שלה יותר מ-45 אלף מחפשי עבודה ומעל ל-200 חברות מובילות כבר מגייסות באמצעותה מועמדים, ביניהן yes ,Booking ,IronSource ,NICE ,EMC, רפאל, אורקל (Oracle), צ'ק פוינט (Check Point), רדוור, Radwin ,888 ,ECI ,Fiverנס, Playtika ,ClickSoftware ,Outbrain ועוד רבות אחרות.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)