באו לבקר במאורת הנמר: סלביק גרויסמן ורונן הורוביץ, GVK

לפני ימים אחדים התארחו במאורת הנמר סלביק גרויסמן, מייסד ומנכ"ל GVK פתרונות קירור, ורונן הורביץ, סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, לשיחה ערה על מודעות סביבתית, חינוך השוק לחשיבה ירוקה וחיסכון. GVK היא חברת הקירור התעשייתי היחידה בישראל שזכתה להכרה ממשלתית כחברת אסקו, המבצעת התייעלות אנרגטית.

"הניסיון שלנו מלמד שניתן לייעל כל מערכת קירור והקפאה ב-30% לפחות", סיפר גרויסמן. "מבחינתנו, לקוח מרוצה מרמת התפעול הבסיסית זה לא מספיק – הוא צריך להרוויח מהעבודה שלנו".

GVK נוסדה בשנת 2000 ומשרתת עשרות לקוחות בכל הארץ: מפעלי מזון בתחומים מגוונים, מאפיות, מסעדות, מרכזים לוגיסטיים גדולים ורשתות קמעוניות. החברה שמה לעצמה למטרה לבצע אופטימיזציות מתקדמות למערכות הקירור, כך שיתנו תפוקה גדולה יותר במחיר נמוך יותר, באמצעות בחירת הציוד הנכון, קביעת טמפרטורה אופטימלית, שיפור תיעול האוויר וצמצום זמן הפשרת הקרח למינימום.

גרויסמן והורביץ סיפרו לי שמאז 2015 חסכה GVK ללקוחותיה חשמל בהיקף של כ-60 מיליון קילו-ואט שעה, ובעשור האחרון הצטבר החיסכון ללקוחות בעשרות רבות של מיליוני שקלים. לדברי גרויסמן, "היעד שלנו הוא לחסוך מיליארד קילו-ואט שעה לשוק הישראלי".

הפרויקטים שהחברה מבצעת מתפרשים במקרים רבים על פני 10 עד 15 שנים, וכוללים תגמול על פי היקפי צריכת החשמל ועלויות התחזוקה. המודל הזה מחייב את GVK לעמוד ביעדי ההתייעלות האנרגטית ולהביא את המתקנים לרמה תפעולית מיטבית, שתאפשר להפחית משמעותית את עלויות התחזוקה. את הגישה הזאת סיכם גרויסמן במשפט פשוט: "אנחנו לא מתפרנסים מהצרות של הלקוחות שלנו אלא מהשקט התעשייתי שלהם". הוא הוסיף ש-"כל טכנאי החברה עוברים הכשרה מתמדת לעמידה בסטנדרטים ובשיטות המיוחדות שלה, ולשם כך פתחנו בתוך החברה בית ספר למקצועות הקירור".

לדבריו, "כל פרויקט מתחיל בזיהוי הצרכים הייחודיים ללקוחות, כך שהפתרונות מותאמים נקודתית ומאפשרים לנו להיות מדויקים ולעמוד בלוחות הזמנים המבוקשים. בשלב התחזוקה אנחנו משתמשים במערכת חכמה עם אמצעי שליטה ובקרה מרחוק, כדי לאתר מראש תקלות עוד לפני שהן מתרחשות".

Win-Win-Win

הורביץ ציין שעל פי המחקרים, בקרוב ל-90% מהמקרים, תכניות להקמת מערכות תשתית כוללות תחזיות שגויות, מה שמביא לעלויות גבוהות ב-45% בממוצע מהמתוכנן. "קבלנים בכל התחומים מודים לא פעם שעיקר הרווח שלהם מגיע מהתוספות לתכניות המקוריות, ולכן הם נוהגים במקרים רבים להנמיך את העלויות החזויות בהצעות שהם מגישים, רק כדי לזכות במכרזים", אמר.

"בפרויקטים של בניית מערכות קירור והקפאה, הלקוחות מחפשים להוזיל את העלויות הראשוניות, ומתעלמים מכך שההוצאה הגדולה ביותר היא על אנרגיה ותחזוקה לטווח הארוך. העובדה הזאת כה מובהקת, שאפילו אם הלקוח יקבל את מערכת הקירור וההקפאה חינם אין כסף, שיטת המכרז המקובלת עדיין לא תהיה כדאית לו. למרות זאת, כמעט בכל הפרויקטים שבהם נתקלנו בשני העשורים האחרונים, העלויות לטווח ארוך לא היו חלק מהמכרז. את התפיסה הזאת אנחנו מנסים לשנות, כדי לייעל את השוק. הכל מתחיל ונגמר במודעות", אמר.

בשלב הנוכחי, הוסיף הורביץ, המודעות לא מספיק גדולה. "לקוחות שיכולים לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה מהססים או חוששים לעשות את השינוי, על אף ש-GVK מוכנה להתחייב לתוצאות ואף לממן את התהליך. התייעלות אנרגטית כבר מזמן אינה רק סיסמה, והיא משמשת כמנוע צמיחה משמעותי במדינות החזקות ביותר בעולם. בישראל החל שינוי בשנים האחרונות, המתבטא ביעדי התייעלות שקבעה הממשלה ובמענקים שהיא נותנת לקידום התחום. התייעלות אנרגטית היא מצב של Win-Win-Win, שבו הלקוח מרוויח, החברה המבצעת מרוויחה ולא פחות חשוב – הסביבה וכולנו מרוויחים".

בא לבקר במאורת הנמר: נדבי נוקד

ביום ג' האחרון בא לבקר במאורת הנמר נדבי נוקד, בעבר עיתונאי ומנהל שיווק בהיי-טק – והיום מורה לאנגלית בתיכון ומתרגם שירים.

הכרתי את נדבי לפני כעשור, אז כיהן כעורך PC Magazine ישראל. מאז פגישתנו הראשונה הספיק נדבי למלא שני תפקידי ניהול שיווק – בחברת פוג'י (Fuji) ישראל ובסטארט-אפ בתחום ה-Funnel Optimization – וכן להשתתף בפיילוט להוראה באמצעות יישומי מציאות רבודה (AR) בתיכון בליך ברמת גן, מטעם חברת התוכנה קומפדיה, כמו גם להשלים הסבה להוראה במכללת בית-ברל.

איך הגעת מעיתונות טכנולוגיה ומניהול שיווק בהיי-טק להוראה?
"מעולם לא העליתי על דעתי שאהיה מורה, אבל כשנכנסתי לראשונה לכיתה בשנת 2014 (אז עוד כאיש צוות בפרויקט של חברת תוכנה ולא כמורה "מן המניין") גיליתי שיש שם קסם – באינטראקציה הבלתי אמצעית עם התלמידים, בדינמיקה שמייצרת הבנה, עניין וסקרנות – אצלם ואצלי. אז עוד לא הייתה לי הכשרה רשמית כמורה, ולכן למדתי לשחות במים העמוקים באופן עצמאי (ע"ע swimology). מהר מאוד הבנתי שתלמידים שרוצים שיראו אותם ויקשיבו להם לא פחות משהם רוצים לשמוע. זו תובנה שאני מתנהל לאורה מאז".

ומאיפה בא תרגום השירים?
"בשלהי הקריירה שלי כמנהל שיווק גיליתי שיש לי רגישות לחיבור בין מוזיקה ומילים במעבר בין השפות. התמקצעתי בתרגום ריתמי של שירים (תרגום שבו יש שמירה על חריזה ומשקל) מאנגלית לעברית ומעברית לאנגלית. התחום הזה הוביל אותי למפגשים מקצועיים מעניינים: למשל, ביצעתי דואט עם ארי גורלי על בסיס נוסח עברי שכתבתי ל-"Sisters of Mercy" (בערב מחווה ללאונרד כהן), תרגמתי לאנגלית את השיר "אור וירושלים" שכתב יוסף שריג, עבור הסרט "המוזיאון" מאת רן טל, עבדתי בצמוד לדוד גרוסמן על תרגום לאנגלית לשירו "קצר פה כל כך האביב". תרגומים שלי פורסמו בכתבי עת ישראליים דוגמת "המוסך" ו-"ליריקה" כמו גם ב-Mantis מבית אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית. על קירות חדרי הישיבות בפיי פאל (PayPal) ישראל יש תרגומים שלי לאנגלית לשירים מאת נעמי שמר ומאיר אריאל".

איך אתה מתכנן לשלב את ההוראה ואת התרגום?
"כמורה אני מתמקצע בהוראת אנגלית, כך שהחיבור טבעי למדי. קריאת שיר לצורך תרגומו היא קריאה פרשנית שדורשת רמה גבוהה של הבנת הנקרא, ומהווה תרגיל מעניין לכיתות הגבוהות יותר. יתכן שהתלמידים בכיתות שלי ימצאו את עצמם קוראים הרבה יותר שירים במהלך השיעור מאשר התלמידים בכיתות הסמוכות ואני עשוי להוסיף לרשימת הקריאה שלהם את טום ווייטס, לאונרד כהן, טורי איימוס ובוקובסקי".

איפה אפשר לראות תרגומים שביצעת?
"ריכזתי את רוב התרגומים בבלוג שפתחתי למטרה הזו ובדף הפייסבוק (Facebook). הנה שתי דוגמאות לביצוע של תרגום לאנגלית: תרגום לאנגלית לשיר "ממעמקים" מאת עידן רייכל, ותרגום לאנגלית לשיר "לא ידע איש מי היא" של ח.נ. ביאליק.

אל על השיקה אינטרנט אלחוטי בטיסות

שירות ה-Wi-Fi של אל על. בינתיים, ב-15 מטוסים

החברה מציעה שלוש חבילות, שכוללות שימוש בווטסאפ, מיילים, גלישה ובחלק מהן גם צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה ● בשלב הזה מוצע השירות ב-15 ממטוסי אל על, כולל בכל מטוסי הדרימליינר

אל על השיקה אתמול (ג') שירות חיבור מהיר לאינטרנט, באמצעות Wi-Fi, במטוסיה. בינתיים מוצע השירות ב-15 ממטוסי אל על, כולל חמשת הדרימליינרים שלה שהגיעו עד כה, שמונת מטוסי הבואינג 737-900 ושני מטוסי בואינג 737-800.

בכך מהווה אל על חלק מ-88 חברות תעופה מסחריות שמציעות אינטרנט במטוסיהן ומטוסיה – חלק מ-6,300 המטוסים שבהם השירות מוצע (מתוך 24 אלף מטוסים בעולם). ההערכות הן שב-2025 יהיו כ-20 אלף מטוסים עם מערכות אינטרנט, שיהוו שני שלישים מסך המטוסים שיטוסו אז – לעומת כ-25% כיום.

באל על מציעים לנוסעים שלוש חבילות, שיהיו זמינות החל מיום א' הקרוב: חבילת Basic, הכוללת הודעות מידיות, למשל בווטסאפ (WhatsApp), גישה לדואר אלקטרוני וגלישה לאתרי אל על. החבילה תוצע חינם בתקופת ההשקה (עד 31 באוגוסט) ולאחר מכן תעלה 3.99 דולר.

חבילת Social, שמלבד מה שמציעה חבילת ה-Basic כוללת גלישה חופשית באתרים ובאפליקציות (כולל, כשמה כן היא, רשתות חברתיות), וצפייה בסרטונים קצרים, שאורכם עד שלוש דקות. עלות החבילה לנוסע לקטע טיסה עומדת על 9.99 דולר או במבצע לתקופת ההשקה – 30 נקודות מועדון הנוסע המתמיד או 20 נקודות למחזיקי Flycard.

וחבילת Business, שהיא בעצם האינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו בבית או במשרד. החבילה מאפשרת, בנוסף לווטסאפ, מיילים וגלישה חופשית, גם צפייה בסרטים ללא הגבלה, האזנה למוזיקה וחיבור ל-VPN. עלות החבילה לנוסע לקטע טיסה הינה 19.99 דולר או במבצע לתקופת ההשקה – 60 נקודות מועדון הנוסע המתמיד או 40 נקודות למחזיקי Flycard.

חבילות ה-Basic וה-Social מיועדות לבעלי סמארטפונים וטאבלטים, וחבילת ה-Business מתאימה גם לבעלי מחשב נייד.

יצוין כי השירות יוצע לטסים לצפון אמריקה במטוסי הדרימליינר בחינם עד לרבעון האחרון של השנה. כמו כן, החבילות מאפשרות לגלוש ממספר מכשירים במהלך הטיסה, אם כי בכל זמן נתון ניתן לבצע שימוש במכשיר אחד. שימוש במכשיר נוסף ינתק את המכשיר הראשון. כמו כן, לא ניתן יהיה לבצע שיחות קוליות במהלך הטיסה על גבי רשת ה-Wi-Fi.

גונן אושיסקין, מנכ"ל אל על. צילום: פלי הנמר

גונן אושיסקין, מנכ"ל אל על. צילום: פלי הנמר

גונן אושיסקין, מנכ"ל אל על, אמר במסיבת ההשקה, שנערכה בטרקלין העסקים של החברה בנתב"ג, כי "הנוסע הישראלי מעוניין להמשיך ולהיות מעודכן ומחובר בזמן אמת גם בהיותו באוויר ועל כן, השקענו בפיתוח המוצר, במטרה לתת את המענה הטוב ביותר לצרכי לקוחותינו".

לדברי נמרוד בורוביץ', ראש אגף אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת התעופה, "אנחנו מציגים את המוצר בתום תהליך פיתוח ארוך וממושך. אל על השקיעה משאבים רבים במטרה לספק ללקוחותיה את מוצר הדגל של ענף התעופה – מערכת Wi-Fi חדשה, שתאפשר לנוסעים גלישה באתרים, התחברות לדואר אלקטרוני, שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות, האזנה למוזיקה וצפייה בסרטים במהלך הטיסה".

עדכון מלא של כל פרטי הטיסה וההגעה בזמן אמת במסך האישי (הענק במחלקת עסקים). צילום: פלי הנמר

עדכון מלא של כל פרטי הטיסה וההגעה בזמן אמת במסך האישי (הענק במחלקת עסקים). צילום: פלי הנמר

חוויית גלישה דומה כמה שיותר לקרקע

ספקית שירות ה-Wi-Fi שמציעה אל על היא Viasat האמריקנית, שעוסקת בתקשורת לוויינית למתן אינטרנט מהיר ומאובטח בטיסות. השירות מבוסס על טכנולוגיית KA BAND של החברה, שמספקת מהירות ואיכות גלישה גבוהות, במטרה להציע במטוס חוויית גלישה דומה כמה שיותר לזו שהלקוח רגיל אליה בבית או במשרד. עם זאת, מהירות הגלישה נמוכה יותר מאשר מה שרבים מהישראלים רגילים אליו על הקרקע ועומדת על 12 מגה-ביט לשנייה.

דון בוכמן, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת התעופה המסחרית ב-Viasat. צילום: פלי הנמר

דון בוכמן, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת התעופה המסחרית ב-Viasat. צילום: פלי הנמר

דון בוכמן, סגן נשיא ומנכ"ל חטיבת התעופה המסחרית ב-Viasat, אמר כי "באמצעות טכנולוגיית הלוויין שלנו, נוסעי אל על נהנים מחוויית טיסה מועשרת עם גישה אונליין לתכנים באינטרנט, דואר אלקטרוני, מסרים מידיים ועוד".

איך מתחברים לשירות?

על מנת להתחיל להשתמש ב-Wi-Fi במהלך הטיסה, יש לבצע את הפעולות הבאות: להיכנס להגדרות במכשיר האישי, להפעיל רשת אלחוטית ולבחור ברשת ELAL; לפתוח דפדפן אינטרנט. עמוד הפתיחה של הפורטל יעלה אוטומטית. במידה שזה לא יקרה, יש להיכנס ל-wifi.elal.com; תוך כדי תהליך ההתחברות, הנוסע יתבקש לאשר את תנאי השירות ולמלא את אופן התשלום (אשראי, נקודות מועדון הנוסע המתמיד או שובר). במטוסי 737, יוכל הנוסע לבחור, בעמוד הבית של פורטל השירות, בין מערכת הבידור בטכנולוגיית סטרימינג – DreamStream לצפייה בתכני הבידור, לבין גלישה באינטרנט.

הכותב היה אורח החברה בטיסת ניסיון של המערכת לפריז.

בא לבקר במאורת הנמר: טובי כוכב, Deloitte

טובי כוכב, ה-CTO של פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte. צילום: פלי הנמר

השבוע הגיע לבקר במאורת הנמר טובי כוכב, ה-CTO של פרקטיקת הטכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte.

טובי הצטרף לפני כ-4 שנים ל-Deloitte, לאחר סיומה של קריירה ארוכה בת 30 שנה בתפקידי פיתוח, ניהול ופיקוד בכיר בעולם התקשוב בחיל האוויר. במהלך הקריירה ביצע שורה של תפקידי מפתח בעולם טכנולוגיות המידע, מתכניתן דרך מנהל פרויקטים ועד מפקד יחידות פיתוח, ובתפקידו האחרון שימש כרמ"ח תקשוב (אל"ם) והוביל את בניין הכח התקשובי בחיל האוויר.

מה זו בדיוק פרקיטקת הטכנולוגיה, ומה תפקידך כ-CTO?
"פרקטיקת הטכנולוגיה של Deloitte מסייעת לחברות וארגונים למנף טכנולוגיות חדשות לכדי יתרונות עסקיים באמצעות שירותים מקצה לקצה – מייעוץ אסטרטגי ועד ליישום ומדידה. אנחנו מספקים שירותי אסטרטגיה וארכיטקטורת IT, אנליטיקס, דיגיטל, ניהול ידע, ניהול סיכוני סייבר, טרנספורמציה ומודרניזציה למערכות ליבה ארגוניות במגזרי התעשייה, הבנקאות, הבריאות ועוד.

אנו נמצאים בעידן חדש ומופלא, המשתנה בקצב מטורף ודורש מומחים אשר רואים מעבר לאופק ויכולים לנווט את הפעילות בסביבה המאופיינת בחוסר ודאות. ארגונים כיום מתמודדים עם אתגר מאוד גדול. מצד אחד יש להם מערכות מסורתיות מורכבות המנהלות את העסק ומצד שני, קיים לחץ להביא עסקים ולקוחות חדשים וליצור time-to-market מהיר, באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים, גמישים ומהירים.

הטעות הכי הנפוצה שארגונים עושים בבואם לתכנן ולממש את הטרנספורמציה, היא העובדה שהטכנולוגיה מהווה עבורם את נקודת המבט המרכזית, בעוד שנקודת המוצא והמבט המרכזית צריכה להיות זו העסקית.

כ-CTO, אני עוזר לארגונים להתוות את הדרך ל-Next Generation IT ולהפכם לארגונים גמישים, דינמיים ודיגיטליים, ומתכנן עבורם את אותה טרנספורמציה כך שתהיה בהלימה לצרכים העסקיים, השירותים שלהם, כמו גם לשווקים  מולם הם עומדים. לצורך מענה על אתגרים שכאלה אני נעזר בפתרונות מקצה לקצה הנשענים על מתודולוגיות ומומחיות גלובלית, וניזונים מהאסטרטגיה העסקית של כל לקוח ולקוח. כך, אנו ממנפים את הטכנולוגיה להובלת ארגונים קדימה".

וכיצד ארגון יכול באמת לקחת את הצעד הזה ולהפוך לארגון חכם?
"ארגונים בישראל ובעולם נושאים עיניהם לטכנולוגיות המתקדמות ביותר – מחשוב ענן, הגנה בסייבר, Machine Learning, רובוטיקה וקוגניטיב, וזאת כדי להפוך לארגונים חכמים יותר, ואג'יליים יותר. אך האתגר הוא הרבה מעבר לאיתור ופיתוח הטכנולוגיה המהירה והמתאימה ביותר. צריך גם להתאים את המבנה הארגוני של החברה ואת שיטות העבודה שלה לחידושים הטכנולוגיים האלה. וכל זאת צריך לנבוע מהצורך האסטרטגי-עסקי של החברה, ולקחת בחשבון את התחום והשוק שבו הארגון פועל. הרי הפתרונות והאסטרטגיות שנציע לחברה בתחום הבנקאות לא יהיו זהים לחברה מתחום הבריאות, ההיי-טק או התעשייה.

אנו מאמינים שהגישה הנכונה היא Business-led, Technology-enabled או במילים פשוטות – זו לא הטכנולוגיה, זה לאן מובילים איתה".

לאחר כ-30 שנים בחיל האוויר, איך אתה מסכם את ההשתלבות ב-Deloitte?
"ביליתי בחיל האוויר את רוב חיי הבוגרים, כך שחיל האוויר עבורי היא שליחות ומשפחה. היפה הוא שאני מוצא היום ב-Deloitte, דרך התרבות הארגונית, קווי דמיון רבים לחיל האוויר כמו השאיפה למצוינות, חשיבה יצירתית ושאיפה לחדשנות, סדר וארגון ויחסים אישיים מצוינים בין השותפים לדרך. אני חש כי אני מצליח להביא לידי ביטוי את הניסיון הרב שצברתי, למנף אותו ברמה המקצועית דרך תפקידי כ-CTO ולהטביע חותם אצל לקוחותינו, כך שהסיפוק הוא רב. כיום אני יכול לומר שזו הייתה הבחירה הנכונה עבורי".

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)