באחרונה בא לבקר במאורת הנמר יוסי בן אשר, בעל ניסיון עשיר בתחומי ההיי-טק, שעוסק כיום בתחומים קצת אחרים ומעניינים במיוחד. הפרטים – בפסקאות הבאות. אבל קודם לכן, הוא סיפר לי כיצד פורטל אנשים ומחשבים ליווה אותו במהלך דרכו המקצועית בעולם המחשוב וההיי-טק – בתקופה שבה ניהל מוצרים ב-TTI Telecom, כשהוביל את מערך השיחות והמבצעים בבזק וכשניהל בסטארט-אפים.
"המילה מחשבים בשם אנשים ומחשבים הייתה מילת הקשר שחיברה אותי לפורטל", אמר. אלא שהפעם, בביקור הנוכחי של בן אשר במאורתי, התמקדנו באנשים ובממשק בין האנשים למחשבים.
הממשק האנושי והרגשי בין האדם לטכנולוגיה
בן אשר הגיע למאורה כדי לשתף אותו בתכנים המעסיקים אותו בשנים האחרונות, ובעיקר הממשק האנושי והרגשי בין האדם לטכנולוגיה. הוא סיפר לי שמחקרים מהשנים האחרונות מראים שדווקא בממשק שבין מנהלים ועובדים למרחב הטכנולוגי קיימת ההזדמנות האישית והאנושית המשליכה על העשייה בארגון. הוא ציטט את החוקר ויקטור פרנקל, שכתב כי "בין הגירוי לתגובה יש מרווח, ובמרווח הזה טמון הכוח שלנו לבחור תגובה. בתגובה שלנו מונחים הצמיחה והחופש שלנו".
לדברי בן אשר, "העובדים בימינו פוגשים עולם עבודה שרובו מבוסס על טכנולוגיות המתפתחות ללא הפסקה. התמה היא: מי שעוצר מפסיד. זה מביא את המנהלים והעובדים לחוות עולם עם מאפיינים של לחץ, עומס וחוסר ודאות. מערכות המחשוב והטכנולוגיה מאיצות בנו, העובדים והמנהלים, להתמודד עם אתגרים שהאנושות לא הכירה". הוא ציטט מחקרים מארצות הברית, שמראים שבעיות בריאות הנפש בעבודה – לחץ, שחיקה, היעדרויות, ימי מחלה, חוסר מחויבות ואבטלה סמויה – עולות לארגונים בין 400 ל-600 מיליארד דולר בשנה. מדובר בנתון גבוה לכל הדעות. עוד נתון מטריד מצוי בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם באחרונה: 47% מהמועסקים בישראל חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם, כאשר מנכ״לים ומנהלים בכלל חשופים לרמות גבוהות יותר של סטרס – 62%.
"כל אלה מעלים את הצורך ביצירת כלים חדשים ומהפכניים לפיתוח של אינטליגנציה רגשית; במיינדפולנס – שיפור היכולת שלנו להיות נוכחים כאן ועכשיו, מה שהוכח בלמעלה מ-4,000 מחקרים מדעיים; במודעות עצמית; בניהול עצמי; ובטיפוח המוטיבציה תוך חיבור לתורות ניהול מתקדמות כמו אג'ייל; וכל זאת, כדי להפוך את מקום העבודה לזירת התרחשות שבה מונחת הזדמנות ליצירה של תשתית רגשית ואנושית של האדם – ה-'אנשים' (עוד לפני היותו מנהל או עובד, שזה ה-'מחשבים'). כלים המסייעים בהפחתה של לחץ ושחיקה, בהתמודדות עם שינויים מהירים ומשימות רבות בו זמנית (מולטי טסקינג), ניהול ישיבות בצורה ממוקדת, שינוי דפוסים אוטומטיים לא מועילים והובלה ממקום אמפתי וחומל, כדי לסייע לכל דרגי הניהול. הדבר יסייע לאנשי הניהול הבכיר להתמודד עם עומס המידע והלחץ ולטפח שיתופי פעולה, למהנדסים הנדרשים לריכוז ממוקד, למנהלים בדרגים השונים שנדרשים לתפקד בסביבה שבה יש מרכיבים רבים, ולאנשי שירות ומכירות המבקשים להתמודד עם לקוחות רבים ולחץ תוך ויסות רגשי", אמר בן אשר.
הוא ציין כי בשנה האחרונה הוא הוכשר ללמד את תכנית הדגל בנושא, שפותחה במעבדות גוגל. "זוהי אחת התכניות המובילות בעולם הניהול. בגוגל הבינו את החשיבות שיש בממשק הזה שבין אנשים למחשבים", ציין.
חינוך, חינוך, חינוך
בן אשר סיים את פגישתנו בכמה מילים על עולם החינוך, ששם מונח העתיד של ילדינו: "כמי שהיה בשנים האחרונות חבר הנהלה במכללה הגדולה בישראל להוראה, יזמתי והייתי שותף בהקמה של מרכז פורץ דרך ברמה עולמית, בו שותפים עשרות רבות של מרצים, שמטרתו לשלב מודעות ונוכחות בפדגוגיה ובחינוך, לתת למנהלים ולמורים כלים להתמודד עם 'הרעש', ועם האלימות המילולית והפיזית בבתי הספר. בנוסף, אני משמש כ-Coordinator של קונסורציום מוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובחו"ל, המפתחים פרקטיקות של אמפתיה, מנהיגות מודעת ומיינדפולנס למערכות הבריאות והחינוך בארץ ובעולם".
לסיום אמר בן אשר כי "רוב העיסוק שלי כיום הוא לעזור למנהלים ועובדים באמצעות תרגול, הטמעה ותיווך של התיאוריות והמחקרים המדעיים המובילים מעולם מדעי הנוירולוגיה וחקר המוח, כדי לטפח את המחויבות של המנהלים לארגון, להפחית נשירה, לסייע בעבודת צוות ולחזק את יכולת המנהלים להתמודד עם אתגרים, תוך פיתוח חוסן נפשי".
מעולה, כתבה מעולה, בצד בניית טכנולוגיות עצומות ליקום, חשוב לדאוג קודם כל ליושב אחר המקלדת בין אם הוא מזכירה לחוצה ובין אם הוא מפתח האטום או תכניתן שממילא לחוץ מהחיים עצמם משפחה/זוגיות/פרנסה וכד', אין ברירה חובה לפתח את התחום של מודעות לעובד ולהוריד ממנו לחץ בכל דרך אפשרית. בהצלחה יוסי ויישר כי ותודה פלי