צלמים, אדריכלים או מעצבים? יש מדפסות חדשות עבורכם

HP השיקה שתי מכונות הדפסה חדשות בסדרת DesignJet - ה-Z6 וה-+Z9 ● הנמר הלך לבדוק ולגלות עד כמה הן חדות, יעילות ומהירות

עולם המדפסות הוא אחד העולמות המרתקים והמתפתחים בתחום הטכנולוגיה. בכל זמן קצר יוצאות מדפסות חדשות שמשנות את פני העולם הזה – בתחום שצובר הייפ, הלוא הוא התלת ממד, אבל גם כאלה שאינן בטכנולוגיה זו.

HP, כמעט שאין צורך להציג, היא אחת הענקיות בתחום, והחלה להשיק מדפסות לפני הרבה שנים. הבוקר (ג') היא השיקה בארץ את הדור החדש של המדפסות בפורמט רחב (24/44 אינץ') בסדרת HP DesignJet. למכונות הללו יש את כל היתרונות: הן מאפשרות הדפסה בחדות וברזולוציה גבוהות במיוחד, בזמן שיא, בגמישות תפעולית ובעלויות נמוכות. המוצרים החדשים מסדרה זו – Z6 ו-Z9+ – מיועדים לשימושם של צלמים מקצועיים, אדריכלים ומעצבים, וכן לקמעונאים שמחפשים פתרון זול, מהיר ואיכותי להדפסה של גיליונות גדולים.

ה-DesignJet Z6. צילום: HP#

ה-DesignJet Z6. צילום: HP#

הסדרה החדישה מיועדת למגוון יישומים, ובכלל זה לתערוכות צילומים, תכניות בנייה ו-GIS, הדפסה אישית ויצירת קמפיינים מהירים על ידי קמעונאים ועסקים קטנים.

ב-HP מציינים שהודות לטכנולוגיית ההדפסה והצבע המתקדמת שלה, המדפסות החדשות מאפשרות הדפסה איכותית וחדה במיוחד גם בפורמט רחב, על כמעט כל מצע אפשרי ותוך שמירה על הצבע המקורי. כן הן מציעות עמידות גבוהה עוד יותר בפני מים וקרני השמש, וזאת בשימוש ב-HP Vivid Photo Inks, שמונעים גם דהייה טבעית של הצבע.

משתמשים מתרשמים מהתוצרים של המדפסות החדשות של HP. צילום: HP#

משתמשים מתרשמים מהתוצרים של המדפסות החדשות של HP. צילום: HP#

מה עם הממשק? אתם שואלים. ובכן, הוא נוח וקל לתפעול, וכולל זיכרון פנימי מוגדל וכלי עיצוב מגוונים, שמתאימים לדרישות בפורמט הרחב. הסדרה החדשה אף כוללת פתרונות אבטחה מתקדמים ומאפשרת חסכון משמעותי בצריכת הדיו, אומרים בחברה.

אם להתעכב לכמה שורות על ה-Z9+, ובהחלט שווה להתעכב עליה: היא מאפשרת הדפסה איכותית של קבצים ברזולוציה של עד 2,400 על 1,200 DPI; הדפסה מהירה במיוחד – של עד כ-74 מטרים בשעה; מגוון מצעים, כגון קנבס, נייר, מדבקות ונייר פוטו; וספקטרום צבעים גדול במיוחד: מג'נטה, ילו, ציאן, אדום כרומטיק, שחור פוטו, שחור מאט, ירוק כרומטיק, כחול כרומטיק ואפור.

השוואת מדפסות HP שהוכרזו לאלה של המתחרות, קנון ואפסון. צילום: פלי הנמר

השוואת מדפסות HP שהוכרזו לאלה של המתחרות, קנון ואפסון. צילום: פלי הנמר

מחירי הדגמים השונים של HP DesignJet Z Series. צילום: פלי הנמר

מחירי הדגמים השונים של HP DesignJet Z Series. צילום: פלי הנמר

טאטיאנה אליעזר, מנהלת השיווק של HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

טטיאנה אליעזר, מנהלת השיווק של HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

וולפגנג פאלווקה, מנהל מדפסות רחבות ב-HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

וולפגנג פאלווקה, מנהל מדפסות רחבות ב-HP לאזור CEE ולישראל. צילום: פלי הנמר

מצדיעים לתעשייה בצפון

התאחדות התעשיינים ציינה 70 שנים של תעשייה בצפון הארץ, עם ברכות חגיגיות והצגת המחזמר בילי שוורץ ● הדוברים עמדו על התרומה של המפעלים באזור זה לתעשייה הישראלית בכללותה

התאחדות התעשיינים במרחב הצפון ארגנה באחרונה, בתיאטרון העירוני בחיפה, כנס חגיגי לציון 70 שנים לתעשייה בצפון הארץ. הכנס היווה הזדמנות טובה לעמוד על הישגי התעשייה הישראלית בתחומים השונים, לרבות ההיי-טק – בכל הארץ ובצפון בפרט, ולראות איפה היינו ומה עשינו, ולאן מועדות פנינו.

באירוע הודגשו ההצלחות הבלתי מבוטלות, על אף הקשיים, החסמים והאתגרים שעמם התמודדה התעשייה הישראלית בכלל והצפונית בפרט ב-70 שנותיה. הכנס נערך במעמד נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שציין בדבריו את תרומתם האדירה של מפעלי התעשייה בצפון לחוסנה ולביסוסה הכלכלי של ישראל. השתתפו בו יותר מ-400 איש, מהם למעלה מ-150 נציגים של מפעלי תעשייה מגוונים בצפון.

מימין: הנרי צימרמן , יו"ר קבוצת טרילידור תעשיות מכרמיאל ויו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים במרחב הצפון; השחקניות טלי אורן ונילי צרויה מהמחזמר בילי שוורץ; וליאעור אפלבאום, יו"ר התאחדות התעשיינים במרחב הצפון. צילום: יח"צ

מימין: הנרי צימרמן , יו"ר קבוצת טרילידור תעשיות מכרמיאל ויו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים במרחב הצפון; השחקניות טלי אורן ונילי צרויה מהמחזמר בילי שוורץ; וליאור אפלבאום, מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ

את הכנס פתח מנהל מרחב הצפון בהתאחדות, ליאור אפלבאום, שציין כי יותר מ-160 אלף עובדים מועסקים בהעסקה ישירה במפעלי הצפון, ובהם מפעלי עוגן רבים, הממוקמים בפריפריה של מדינת ישראל. הוא אמר ש-61% מאותם מפעלים מערבים בין ההיי-טק לתעשייה המסורתית. עוד הוא ציין כי יותר מ-600 מפעלים בצפון חברים בהתאחדות התעשיינים, והמקור של כ-40% בקירוב מהייצוא התעשייתי של ישראל ושל 42% מהפדיון התעשייתי במפעלים אלה.

מימין: ליאעור אפלבאום, מנהל מרחב צפון בתאחדות התעשיינים; מיכאל דיין; הנרי צימרמן , יו"ר קבוצת טרילידור תעשיות מכרמיאל ויו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים במרחב הצפון; וטובי בכר. צילום: יח"צ

מימין: ליאור אפלבאום, מנהל מרחב צפון בתאחדות התעשיינים; מיכאל דיין; הנרי צימרמן, יו"ר קבוצת טרילידור תעשיות מכרמיאל ויו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים במרחב הצפון; וטובי בכר. צילום: יח"צ

כן דיבר באירוע התעשיין הנרי צימרמן , יו"ר קבוצת טרילידור תעשיות מכרמיאל ויו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים במרחב הצפון. הוא ציין בדברי ברכתו את הרוח החיובית הנושבת בימים אלה מצד הממשלה כלפי התעשייה, ובעיקר את הגדלת התקציבים המיועדים לחדשנות ואת ההשקעה בתעשייה המתקדמת. כמו כן, צימרמן ציין לשבח את צה"ל על הפרויקט הלאומי המשותף לו ולתעשייה – הקניית מקצוע לחיים לחיילי צה"ל במהלך שירותם הצבאי ולקראת שחרורם. הוא קרא לעמיתיו התעשיינים להצטרף ולהיות שותפים במיזם.

בתום הברכות נהנו מאות המשתתפים מהמחזמר בילי שוורץ של אוהד חיטמן, מבית היוצר של תיאטרון חיפה, בכיכובן של מיקי קם וטלי אורן.

הנמר על מגרש המסדרים – חלק ב'

הנמר הגיע לטקס חילופי המפקדים של היחידה, ששמה יצא כבר מזמן למרחוק ושאחראית על חלק גדול מההתפתחויות הטכנולוגיות המרכזיות בצה"ל

מגרשי המסדרים הצה"ליים הם מקומות שפעמים רבות מסמלים ציוני דרך – עם הטקסים הרבים שנערכים בהם, ובעיקר טקסים של חילופי מפקדים. כך היה השבוע במגרש המסדרים של ממר"ם, שם נערך טקס חילופי המשמרות בפיקוד על מרכז המחשבים ומערכות המידע המיתולוגי של צה"ל. אל"מ ע' מונה למפקד החדש של ממר"ם, והחליף את אל"מ טליה גזית, המפקדת היוצאת, שפורשת מצה"ל לאחר 28 שנות שירות.

מטבע הדברים, לכבוד האירוע התקבצו במקום הפקודים – עד כה של אל"מ גזית ומעכשיו של אל"מ ע' – בכירים נוספים בצה"ל, מפקדים לשעבר ואזרחים שבאו לחלוק כבוד. מי ומי בנצפים?

 הוותיקים: מימין - אפרים גנדלמן; יעקב קרפ, הרס"ר המיתולוגי של ממר"ם; אל"מ (מיל') אבי כוכבא, מנמ"ר ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים, שפרש לא מכבר, ויזם, ולשעבר מפקד ממר"ם; דוד יונאי, אזרח עובד צה"ל במחלקת ההפעלה של ממר"ם; אל"מ טליה גזית, מפקדת ממר"ם שפרשה; אל"מ (מיל') רונן זרצקי; אביבה שידלובסקי, אגף מנהל ממר"ם; אל"מ (מיל') עופר לווינגר, לשעבר מפקד לשם וכיום בכיר במחשוב של בנק הפועלים. צילום: פלי הנמר

הוותיקים: מימין – אפרים גנדלמן; יעקב קרפ, הרס"ר המיתולוגי של ממר"ם; אל"מ (מיל') אבי כוכבא, מנמ"ר ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים, שפרש לא מכבר, ויזם, ולשעבר מפקד ממר"ם; דוד יונאי, אזרח עובד צה"ל במחלקת ההפעלה של ממר"ם; אל"מ טליה גזית, מפקדת ממר"ם שפרשה; אל"מ (מיל') רונן זרצקי; אביבה שידלובסקי, אגף מנהל ממר"ם; אל"מ (מיל') עופר לוינגר, לשעבר מפקד לשם וכיום בכיר במחשוב של בנק הפועלים. צילום: פלי הנמר

מימין: גיא דנציגר, מבכירי נס; דני ברן, תא"ל (מיל'), לשעבר ראש חטיבת ההתעצמות ומפקד יחידת לוטם באגף התקשוב של צה"ל; ועופר לוינגר, לשעבר מנהל אגף התשתיות בבנק הפעולים. צילום: פלי הנמר

מימין: גיא דנציגר, מבכירי נס; דני ברן, תא"ל (מיל'), לשעבר ראש חטיבת ההתעצמות ומפקד יחידת לוטם באגף התקשוב של צה"ל; ועופר לוינגר. צילום: פלי הנמר

מימין: יעקב קרפ; אל"מ (מיל') אבי כוכבא; ורס"ן סם שחר, עוזרת ראש ממר"ם. צילום: פלי הנמר

מימין: יעקב קרפ; אל"מ (מיל') אבי כוכבא; ורס"ן סם שחר, עוזרת ראש ממר"ם. צילום: פלי הנמר

צופה בכיר: שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: פלי הנמר

צופה בכיר: שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: פלי הנמר

לחלק א' לחצו כאן.

 

הנמר על מגרש המסדרים – חלק א'

מימין: אל

הנמר הגיע לטקס חילופי המפקדים של היחידה, ששמה יצא כבר מזמן למרחוק ושאחראית על חלק גדול מההתפתחויות הטכנולוגיות המרכזיות בצה"ל

מגרשי המסדרים הצה"ליים הם מקומות שפעמים רבות מסמלים ציוני דרך – עם הטקסים הרבים שנערכים בהם, ובעיקר טקסים של חילופי מפקדים. כך היה השבוע במגרש המסדרים של ממר"ם, שם נערך טקס חילופי המשמרות בפיקוד על מרכז המחשבים ומערכות המידע המיתולוגי של צה"ל. אל"מ ע' מונה למפקד החדש של ממר"ם, והחליף את אל"מ טליה גזית, המפקדת היוצאת, שפורשת מצה"ל לאחר 28 שנות שירות.

מטבע הדברים, לכבוד האירוע התקבצו במקום הפקודים – עד כה של אל"מ גזית ומעכשיו של אל"מ ע' – בכירים נוספים בצה"ל, מפקדים לשעבר ואזרחים שבאו לחלוק כבוד. מי ומי בנצפים?

מאז ועד היום/ במרכז: אלוף ליאור כרמלי ראש אגף התקשוב בפועל. מימין: במיל' - תא"ל אלי גונן; אלוף שלמה ענבר, מפקד יחידה 848, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי וראש יחידת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון; תא"ל ארנון זוארץ, קשר"ר; ואל"מ רונן זרצקי מפקד ממכ"א. צילום: פלי הנמר

מאז ועד היום. במרכז: אלוף ליאור כרמלי ראש אגף התקשוב בפועל. מימין: במיל' – תא"ל אלי גונן; אלוף שלמה ענבר, מפקד יחידה 848, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי וראש יחידת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון; תא"ל ארנון זוארץ, קשר"ר; ואל"מ רונן זרצקי מפקד ממכ"א. צילום: פלי הנמר

מימין: אל"מ טליה גזית ותא"ל יריב ניר, קצין הקשר והתקשוב הראשי, וחלק מזוג התא"לים המלכותי של צה"ל (על כך בתמונה הבאה). צילום: פלי הנמר

מימין: אל"מ טליה גזית ותא"ל יריב ניר, קצין הקשר והתקשוב הראשי, וחלק מזוג התא"לים המלכותי של צה"ל (על כך בתמונה הבאה). צילום: פלי הנמר

מימין: ארנון זוארץ ותא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ובעבר באגף התקשוב, ורעייתו של תא"ל יריב ניר. צילום: פלי הנמר

מימין: ארנון זוארץ ותא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ובעבר באגף התקשוב, ורעייתו של תא"ל יריב ניר. צילום: פלי הנמר

מימין: דן טולדנו, מנכ"ל רד-האט ישראל; ואל"מ טליה גזית, המפקדת הפורשת של ממר"ם; צילום: פלי הנמר

מימין: דן טולדנו, מנכ"ל רד-האט ישראל; ואל"מ טליה גזית, המפקדת הפורשת של ממר"ם; צילום: פלי הנמר

ספקים חולקים כבוד. מימין: שי נוני, מנכ"ל קומוולט ישראל; ודניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: פלי הנמר

ספקים חולקים כבוד. מימין: שי נוני, מנכ"ל קומוולט ישראל; ודניאל מלכה, מנכ"ל יבמ ישראל. צילום: פלי הנמר

ממש מייסדים. מימין: אפרים גנדלמן, שהשבוע סיים 56 שנות שירות בממר"ם - בחובה, בקבע ובמילואים, ושאול לביא, העוזר המיתולוגי של מפקדי ממר"ם לדורותיהם, ששירת בנאמנות ובתבונה יותר מ-50 שנים. צילום: פלי הנמר

ממש מייסדים. מימין: אפרים גנדלמן, שהשבוע סיים 56 שנות שירות בממר"ם – בחובה, בקבע ובמילואים, ושאול לביא, העוזר המיתולוגי של מפקדי ממר"ם לדורותיהם, ששירת בנאמנות ובתבונה יותר מ-50 שנים. צילום: פלי הנמר

המשך יבוא…

רפואה דיגיטלית מותאמת אישית – במעבדת החדשנות של סימנס בווינה

מעבדת החדשנות של סימנס בווינה. צילום: פלי הנמר

הנמר הגיע לביקור במעבדה בבירת אוסטריה והתרשם מהחדשנות שיש בה בתחומים טכנולוגיים שונים, ובהם בתחום החם של הבריאות הדיגיטלית

הבריאות הדיגיטלית בכלל והרפואה המתואמת אישית בפרט הם בין התחומים החמים בעולם הטכנולוגי של ימינו. חברות וחוקרים רבים ממציאים טכנולוגיות שעוזרות לשפר את איכות החיים של אנשים רבים, ולעתים אף מצילות חיים – פשוטו כמשמעו. ולראייה, תוחלת החיים הולכת ועולה, כולל במדינות מתפתחות.

אחת החברות שעוסקות בנושא היא סימנס (Siemens). השם של סימנס מתקשר בדרך כלל לתחומים אחרים, אולם בזמן האחרון היא נכנסה גם לתחום המתפתח הזה. במסיבת עיתונאים שקיימה באחרונה בווינה הציגה החברה את פתרונותיה לתעשיית הייצור התהליכי והדגימה את יישומם הלכה למעשה בעולם הרפואה המותאמת אישית.

סימנס מציעה פתרונות בתחומי החשמול,, האוטומציה והדיגיטליזציה, כשרוב מתחרותיה מציעות בדרך כלל פתרונות רק באחד או שניים מהשלושה. צילום: פלי הנמר

סימנס מציעה פתרונות בתחומי החשמול,, האוטומציה והדיגיטליזציה, כשרוב מתחרותיה מציעות בדרך כלל פתרונות רק באחד או שניים מהשלושה. צילום: פלי הנמר

סימנס היא ענקית טכנולוגיה גלובלית, שפועלת כבר 170 שנים, והיא מעסיקה 377 אלף עובדים ברחבי העולם. ב-2017 עמד המחזור שלה על 83 מיליארד יורו והרווח הנקי – על 6.2 מיליארד. היא מתמקדת בחשמול, אוטומציה ודיגיטליזציה בעולמות שונים. עם פרוץ המהפכה התעשייתית הרביעית, פתחה באחרונה החברה את חטיבת ה-Digital Enterprise שלה, שמציעה לחברות בגדלים שונים ומענפים שונים להתחיל להשתמש בפתרונותיה כדי לשפר את התחרותיות שלהן בטווח הארוך.

אלה הפתרונות של סימנס, המשרתים את יצרני הפתרונות לתעשייה התהליכית בעולם ה-B2B2C. צילום: פלי הנמר

אלה הפתרונות של סימנס, המשרתים את יצרני הפתרונות לתעשייה התהליכית בעולם ה-B2B2C. צילום: פלי הנמר

"בזכות מוצרי ה-Digital Enterprise שלנו, הלקוחות כבר משיגים שיפורים בגמישות, בזמן הפיתוח, בנצילות ובאיכות", כך אמר אקהרד אברלה, מנכ"ל היחידה העסקית לאוטומטיזציית תהליכים של סימנס. "יכולות אלה מאפשרות להם להתמודד עם כמה מהאתגרים המאפיינים את התעשיות התהליכיות. החשיבות ההולכת וגוברת של הרפואה המותאמת אישית, לדוגמה, מגבירה את הביקוש בקרב התעשיות הפרמצבטיות לטכנולוגיות דיגיטליות, המאפשרות ייצור רציף ונטול נייר של אצוות (Batches) קטנות יותר, עד לגודל אצווה של פריט אחד".

אקהרד אברלה, מנכ"ל היחידה העסקית לאוטומטיזציית תהליכים של סימנס. צילום: פלי הנמר

אקהרד אברלה, מנכ"ל היחידה העסקית לאוטומטיזציית תהליכים של סימנס. צילום: פלי הנמר

דניאלה בוכמאייר, מנהלת קבוצת החדשנות ופיתוח היישומים ב-GEA CEE, לקוחה של סימנס, דיברה על טיפול בסרטן באמצעות תאים עצמוניים ואמרה כי הוא "מאפשר לנו, בראשונה, לרפא את המחלה ולא רק לטפל בה. הייצור של אלפי אצוות נפרדות במקביל – כאשר כל אצווה מבוססת על חומר תאי שמקורו במטופל יחיד החוזר למטופל הספציפי – מצריך פתרונות חדשים בתחומי הייצור, ניהול הנתונים והלוגיסטיקה הכוללת של שרשרת האספקה. טכנולוגיות דיגיטליות ומחשוב חכם המבוסס על לימוד עצמי יהיו החלוצים שיאפשרו מסחור רחב היקף של טיפולים חדשניים אלה".

דניאלה בוכמאייר, מנהלת קבוצת החדשנות ופיתוח היישומים ב-GEA CEE, לקוחה של סימנס. צילום: פלי הנמר

דניאלה בוכמאייר, מנהלת קבוצת החדשנות ופיתוח היישומים ב-GEA CEE, לקוחה של סימנס. צילום: פלי הנמר

גידול שנתי של 7% בחמש השנים הבאות

להערכת אנליסטים מ-ARC, שוק תוכנות הטכנולוגיה התפעולית המיועדות לתעשיות התהליכיות צפוי לגדול בשיעור שנתי ממוצע של 7% במהלך חמש השנים הבאות. הדבר נכון במיוחד בתחומי הפרמצבטיקה והביוטכנולוגיה, בהם צפויים שיעורי צמיחה שנתיים גבוהים מהממוצע – של 9% – במהלך פרק זמן זה.

תמציתה של התרופה האישית לחולה: התאמה למידע הגנטי או מידע אחר של כל חולה בנפרד. צילום: פלי הנמר

תמציתה של התרופה האישית לחולה: התאמה למידע הגנטי או מידע אחר של כל חולה בנפרד. צילום: פלי הנמר

מסיבה זו, סימנס מקדמת את הדיגיטליזציה של תעשיות התהליכיות בשילוב עם קידום המחקר והיישומים המעשיים בענפים אלה: מעבדת ה-Living Lab for Process Industries שבווינה, לדוגמה, מאפשרת הדגמה מעשית של תהליכי ייצור ביו-טכנולוגיים. הפעילויות העיקריות כוללות הטמעה מוכוונת פרקטיקה של נושאי מחקר בצורת פרויקטים או ניתוחי מקרה, כאשר לקוחות סימנס ועובדיה מעורבים בפעילויות השונות, לדוגמה, בצורת הדרכה. בין היתר, בוחן צוות ה-Living Labs את האפשרויות הגלומות במערכת ההפעלה הפתוחה ומבוססת הענן MindSphere, המיועדת לאינטרנט של הדברים. כך, הנתונים המופקים במהלך הייצור ניתנים לאחסון מאובטח בענן, וכן לניתוח ולשימוש לצורך מיטוב המערכות.

פעילות בתחום החדשנות והיזמות

מעבדת החדשנות של סימנס בווינה היא רק דוגמה אחת לפיתוח של החברה בתחום החדשנות והיזמות, שמתבצע בכל המדינות והחטיבות שבהן סימנס פועלת, ובישראל בפרט. בשנה שעברה השיק התאגיד בארץ תכנית חדשנות פתוחה בשם Siemens Dynamo, המאפשרת לסטארט-אפים ישראליים הזדמנות להריץ את מוצריהם בקווי ייצור של חברות גדולות במשק כגון כתר פלסטיק, נטפים ושטראוס.

מעבדה משלבת את תחומי פתרונותיה של סימנס: חשמול, אוטומציה ודיגיטציה. צילום: פלי הנמר

מעבדה משלבת את תחומי פתרונותיה של סימנס: חשמול, אוטומציה ודיגיטציה. צילום: פלי הנמר

מספר סטארט-אפים כבר החלו את פעילותם עם סימנס במסגרת תכנית זו. אחד מהם הוא FieldBit, המפתח תוכנה לייעול העבודה של טכנאי שירות בעזרת טכנולוגיית המציאות הרבודה. חברה נוספת היא Precog, ששואפת ליצור מפעל ללא תקלות באמצעות פתרון המשלב בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים והבנת הפעילות הבסיסית של כל מכונה לעומק. במקביל לפעילות של Siemens Dynamo, פועלת בארץ קרן ההשקעות העולמית של סימנס – Next 47. הקרן משקיעה גם בחברות סטארט-אפ וגם בחברות מבוססות, מתוך מטרה לשפר ולהרחיב את הפורטפוליו שסימנס מציעה ללקוחותיה. היא פעילה כיום בעיקר בארצות הברית, גרמניה, סין וישראל.

אלכס בונאי, שותף-מנהל ב-Siemens Dynamo. צילום: יח"צ

אלכס בונאי, שותף-מנהל ב-Siemens Dynamo. צילום: יח"צ

לדברי אלכס בונאי, שותף-מנהל ב-Siemens Dynamo, "אנחנו מאמצים חברות חדשניות בישראל ובעולם. החברה מפתחת את החדשנות שלה גם עבור עצמה וגם עבור לקוחותיה. המעבדה בווינה עוסקת כיום בעיקר בעידוד חדשנות מתוך החברה, בזמן שהתכנית בישראל פועלת במודל של חדשנות פתוחה, המאפשרת שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות. הסטארט-אפים הישראליים בתכנית משתמשים במוצרים ובטכנולוגיות שלנו על מנת לפתח את רעיונותיהם ואף עשויים להפוך לשותפים שלנו. המטרה בכך היא לא רק לפתח את התעשייה והטכנולוגיה הישראלית, אלא גם להגיע לפרישה עולמית רחבה".

סיור עם ערן מנצור בכנס העולמי של רד-האט

הנמר פגש את מנצור, ארכיטקט פתרונות רד-האט בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, ושוחח עימו ארוכות על הכנס המעניין והפתרונות של חברת הקוד הפתוח, שמטריקס מייצגת אותה בישראל

כשביקרתי ב-RedHat Summit, הכנס העולמי והאירוע הגדול ביותר בעולם בתחום הקוד הפתוח, פגשתי את ערן מנצור, ארכיטקט פתרונות רד-האט (RedHat) בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס, שמייצגת את רד האט בבלעדיות בישראל. כשותפה ותיקה של ענקית פתרונות הקוד הפתוח, מטריקס היא חברה קבועה בכנס העולמי, וממשיכה ללמוד וללמד בתחום הקוד הפתוח.

במהלך פגישתנו שוחחנו ארוכות והחלפנו חוויות מהכנס.התרשמנו ביחד מההרצאות המעניינות, הדוכנים המסקרנים וכמובן – מהטכנולוגיות של רד-האט, כפי שהן באו לידי ביטוי ונחשפו בפני 8,000 באי האירוע.

RedHat Summit הוא הכנס הטכנולוגי השנתי של רד-האט, שבו מציגים את כל החידושים והטכנולוגיות בתחום הקוד הפתוח, ה-וירטואליזציה, ה-Middleware, האחסון וניהול המערכות. הכנס התקיים השנה בסן פרנסיסקו וניתן היה למצוא בו את המומחים המובילים בעולם לתחום הקוד הפתוח ומערכות המידע.

מטריקס מיהרה לזהות את הפוטנציאל של הקוד הפתוח ושל פתרונות רד-האט בתחום, והיא מייצגת את החברה בישראל מזה 14 שנים. החברה, בעל ניסיון וידע רב בפתרונות קוד פתוח, משמשת כמרכז ההתמחות, השירות והתמיכה של רד-האט בישראל.

תמונות בתערוכה – ב-"ניצוח" רד-האט; חלק ג'

RedHat Summit 2018, הכנס והתערוכה השנתיים של חברת הקוד הפתוח, נערך השנה בסן פרנסיסקו וסיפק תמונת מצב על החידושים בתחום ● ללא ספק, מדובר ב-"מוזיקה" ערבה לאוזני המאזינים הטכנולוגיים ● פלי הנמר היה וראה

תמונות בתערוכה היא אחת היצירות היפות של מודסט מוסורגסקי. היצירה, שנכתבה לזכר חברו של המלחין, ויקטור הרטמן, מתארת את חוויותיו ותחושותיו של מבקר בתערוכה. מוסורגסקי התכוון מן הסתם לתערוכות אמנות, אבל אפשר להשליך את הדרכים לכל סוג של יצירה, כולל אמנות טכנולוגית.

מי שהתהלך בתערוכה ובכנס RedHat Summit 2018, שהתקיימו באחרונה בסן פרנסיסקו, יכול היה לחוש את החדשנות שעלתה מכל נאום, מכל דוכן ומכל קיר. ניכר היה שחברת הקוד הפתוח – טכנולוגיה חדשנית בפני עצמה – מתאימה את עצמה לרוח הזמן. לכן, החלטתי להביא בפניכם תמונות נבחרות מהתערוכה, שימחישו את מה שהיה – אני מקווה שעל הצד הטוב ביותר.

השם אומר הכל: Tigara, שמציעה אבטחה בעולם הקוד הפתוח בענן. כמובן שביקרתי בתצוגה של חברה זו, ראה והתעניין בחולצה המנומרת, שהצטרפה לאוסף הפרטי שלי. צילום: םלי הנמר

השם אומר הכל: Tigara, שמציעה אבטחה בעולם הקוד הפתוח בענן. כמובן שביקרתי בתצוגה של חברה זו, ראה והתעניין בחולצה המנומרת, שהצטרפה לאוסף הפרטי שלי. צילום: םלי הנמר

לופטהנזה טכניק, חברה תשתיות ה-IT של חברת התעופה, זכתה במהלך הכנס באות המיישמת המצטיינת. צילום: פלי הנמר

לופטהנזה טכניק, חברה תשתיות ה-IT של חברת התעופה, זכתה במהלך הכנס באות המיישמת המצטיינת. צילום: פלי הנמר

כל חברה שעורכת כנס מוביל צריכה את תמיכתם וחסותם של שותפיה. כאן, Dell-EMC מציגה, כשותפה מובילה של רד-האט. צילום: פלי הנמר

כל חברה שעורכת כנס מוביל צריכה את תמיכתם וחסותם של שותפיה. כאן, Dell-EMC מציגה, כשותפה מובילה של רד-האט. צילום: פלי הנמר

ג'ים וייטהרסט, מנכ"ל רד-האט זה 12 שנים, מתראיין מהאולפן השקוף בכניסה לאולם המליאה של הכנס. צילום: פלי הנמר

ג'ים וייטהרסט, מנכ"ל רד-האט זה 12 שנים, מתראיין מהאולפן השקוף בכניסה לאולם המליאה של הכנס. צילום: פלי הנמר

 

וייטהרסט קשוב לדוברים במליאת הפתיחה של הכנס. צילום: פלי הנמר

וייטהרסט קשוב לדוברים במליאת הפתיחה של הכנס. צילום: פלי הנמר

רד-האט ערכה במהלך האירוע ניסוי חי מול קהל המשתתפים. על הבמה, צוות מומחים מטעם החברה מעבירים יישומים בין שלושה עננים - פרטי, אמזון וגוגל -באפס זמן ותקלות. השורה התחתונה: זה עובד, ומשתמשי הפלטפורמה של רד-האט אינם נשבים בענן זה או אחר. צילום: פלי הנמר

רד-האט ערכה במהלך האירוע ניסוי חי מול קהל המשתתפים. על הבמה, צוות מומחים מטעם החברה מעבירים יישומים בין שלושה עננים – פרטי, אמזון וגוגל -באפס זמן ותקלות. השורה התחתונה: זה עובד, ומשתמשי הפלטפורמה של רד-האט אינם נשבים בענן זה או אחר. צילום: פלי הנמר

יותר ממיליון פרויקטי קוד פתוח בפלטפורמות רד-האט פותחו בעולם. הישג מכובד של קהילת הקוד הפתוח. צילום: פלי הנמר

יותר ממיליון פרויקטי קוד פתוח בפלטפורמות רד-האט פותחו בעולם. הישג מכובד של קהילת הקוד הפתוח. צילום: פלי הנמר

יהללוך לקוחותיך ולא אתה. והנה, דבר הלקוח UPS, המשבח את פלטפורמת הקונטיינרים של רד-האט. צילום: פלי הנמר

יהללוך לקוחותיך ולא אתה. והנה, דבר הלקוח UPS, המשבח את פלטפורמת הקונטיינרים של רד-האט. צילום: פלי הנמר

נצפה משתתף בכנס: ערן מנצור, מנהל פתרונות רד-האט באגף מוצרי התוכנה של מטריקס. צילום: פלי הנמר

נצפה משתתף בכנס: ערן מנצור, מנהל פתרונות רד-האט באגף מוצרי התוכנה של מטריקס. צילום: פלי הנמר

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

 

תמונות בתערוכה – ב-"ניצוח" רד-האט; חלק ב'

RedHat Summit 2018, הכנס והתערוכה השנתיים של חברת הקוד הפתוח, נערך השנה בסן פרנסיסקו וסיפק תמונת מצב על החידושים בתחום ● ללא ספק, מדובר ב-"מוזיקה" ערבה לאוזני המאזינים הטכנולוגיים ● פלי הנמר היה וראה

תמונות בתערוכה היא אחת היצירות היפות של מודסט מוסורגסקי. היצירה, שנכתבה לזכר חברו של המלחין, ויקטור הרטמן, מתארת את חוויותיו ותחושותיו של מבקר בתערוכה. מוסורגסקי התכוון מן הסתם לתערוכות אמנות, אבל אפשר להשליך את הדרכים לכל סוג של יצירה, כולל אמנות טכנולוגית.

מי שהתהלך בתערוכה ובכנס RedHat Summit 2018, שהתקיימו באחרונה בסן פרנסיסקו, יכול היה לחוש את החדשנות שעלתה מכל נאום, מכל דוכן ומכל קיר. ניכר היה שחברת הקוד הפתוח – טכנולוגיה חדשנית בפני עצמה – מתאימה את עצמה לרוח הזמן. לכן, החלטתי להביא בפניכם תמונות נבחרות מהתערוכה, שימחישו את מה שהיה – אני מקווה שעל הצד הטוב ביותר.

דיאנה אלכסנדר סגנית נשיא לגיוון תעסוקתי, מעניקה על הבמה פרסי עידוד לקידום נשים בעולם הקוד הפתוח. חשוב. צילום: פלי הנמר

דיאנה אלכסנדר סגנית נשיא לגיוון תעסוקתי, מעניקה על הבמה פרסי עידוד לקידום נשים בעולם הקוד הפתוח. חשוב. צילום: פלי הנמר

שתי הזוכות המאושרות באות אשת השנה בקוד הפתוח - סטודנטית ומפתחת: זואי דיגה, סטודנטית מאוניברסיטת דיוק, ודנה לואיס, מייסדת תנועת OpenAps. צילום: פלי הנמר

שתי הזוכות המאושרות באות אשת השנה בקוד הפתוח – סטודנטית ומפתחת: זואי דיגה, סטודנטית מאוניברסיטת דיוק, ודנה לואיס, מייסדת תנועת OpenAps. צילום: פלי הנמר

כריס רייט, מנהל הטכנולוגיות הראשי של רד-האט, העלה לבמה את נציגי הלקוחות שזכו באות הוקרה השנה. בתמונה: רייט (שני משמאל) ג'ים וייטהרסט, מנכ"ל רד-האט, ונציגי ענקית השילוח הבינלאומית UPS, אחת הזוכות. צילום: פלי הנמר

כריס רייט, מנהל הטכנולוגיות הראשי של רד-האט, העלה לבמה את נציגי הלקוחות שזכו באות הוקרה השנה. בתמונה: רייט (שני משמאל) ג'ים וייטהרסט, מנכ"ל רד-האט, ונציגי ענקית השילוח הבינלאומית UPS, אחת הזוכות. צילום: פלי הנמר

הדגש בכנס השנה היה על Openshift - הפתרון הגמיש של החברה, תחת הסיסמה: בנה במקום אחד. הפעל בכל מקום. צילום: פלי הנמר

הדגש בכנס השנה היה על Openshift – הפתרון הגמיש של החברה, תחת הסיסמה: בנה במקום אחד. הפעל בכל מקום. צילום: פלי הנמר

במרכז הכנס: המעבר מפיתוח היישומים המונוליטיים לפיתוח של מיקרו-שירותים מתוזמרים בענן עם Openshift של רד-האט. צילום: פלי הנמר

במרכז הכנס: המעבר מפיתוח היישומים המונוליטיים לפיתוח של מיקרו-שירותים מתוזמרים בענן עם Openshift של רד-האט. צילום: פלי הנמר

באזור תצוגת השותפים של Openshift פוגשים, לצד חברות הענק כמו טאטא, ג'וניפר, נט-אפ ואקסנצ'ר, את החברה הישראלית jFrog. החברה פיתחה טכנולוגיה להאצת תהליכי עדכון תוכנה, גייסה לפני שנתיים 50 מיליון דולר ובין לקוחותיה נמצאות גוגל ואפל. צילום: פלי הנמר

באזור תצוגת השותפים של Openshift פוגשים, לצד חברות הענק כמו טאטא, ג'וניפר, נט-אפ ואקסנצ'ר, את החברה הישראלית jFrog. החברה פיתחה טכנולוגיה להאצת תהליכי עדכון תוכנה, גייסה לפני שנתיים 50 מיליון דולר ובין לקוחותיה נמצאות גוגל ואפל. צילום: פלי הנמר

במהלך שלושת ימי התערוכה השתרך תור ארוך, אם כי יחסית מהיר, לקבלת החולצה המדוגמת של האירוע, לפי בקשתך מתוך ארבע אפשרויות שניתנו. צילום: פלי הנמר

במהלך שלושת ימי התערוכה השתרך תור ארוך, אם כי יחסית מהיר, לקבלת החולצה המדוגמת של האירוע, לפי בקשתך מתוך ארבע אפשרויות שניתנו. צילום: פלי הנמר

לחלק א' לחצו כאן.

המשך יבוא…

טיסה מרעננת ומפנקת במחלקת העסקים של בריטיש איירווייס

HiTechStyle

פלי הנמר יצא לשליחות לסן פרנסיסקו דרך לונדון וחזר עם תובנות לגבי מחלקת העסקים של חברת התעופה הבריטית

בירת ההיי-טק העולמית היא סן פרנסיסקו. כמי שמדווח על ההתרחשויות בתעשייה, אני מזדמן מדי פעם לעיר. לא מכבר הגעתי למרכז הכנסים מוסקוני, המחדש פניו מדי כמה שנים ובעיקר מתרחב. החלק הקשה ביותר הוא הטיסה הארוכה והמייגעת, הכרוכה בתיזוז והתגלגלות של כיממה בדרכים: מהיציאה מהבית במרכז הארץ ועד לנחיתה הסופית ביעד – בית המלון בעיר הגשר המוזהב.

אם ממתינה לך פגישה עסקית מיד לאחר נחיתתך בסן פרנסיסקו, הדרך הטובה ביותר להגיע במצב צבירה רענן היא לטוס במחלקת עסקים, אם את/ה יכול/ה להרשות לעצמך. יונייטד איירליינס (United Airlines) הייתה הראשונה שכבר לפני כשנתיים זיהתה את הפוטנציאל וחנכה קו ישיר מתל אביב לסן פרנסיסקו, ומטיסה בו מטוס מדגם בואינג דרימליינר חדיש. גם אל על מתכננת לעשות כך בעתיד הקרוב. אלא שעבור הנוחות והתענוג שכרוכים בטיסה שכזאת יש לשריין סכום לא מבוטל של כ-7,300 דולר.

הדרימליינר המפנק. צילום: בריטיש איירווייס

הדרימליינר המפנק. צילום: בריטיש איירווייס

חלופה טובה מבחינת עלות-תועלת היא לטוס עם עצירת קונקשן אחת, שמאריכה בכשלוש עד חמש שעות את הזמן הכולל עד להגעה ליעד. בתמורה, המחיר מתכווץ לסביבות ה-4,500 דולר. חלופה מתאימה, שאותה חוויתי בעצמי בהגעתי האחרונה לסן פרנסיסקו, הייתה טיסת בריטיש איירווייס (British Airways) דרך לונדון. התוצאה הייתה ראויה ביותר: טיסות מפנקות, מעבר מהיר ונוח בטרמינל 5 בהית'רו שבבירה הבריטית ובחירת לוח זמנים נוחה. הסיבות להצלחת הקו התבררו בפרטים שסיפקה לי הנהלת בריטיש. הנה הנתונים המאפשרים טיסת עסקים נוחה, בעלות סבירה ביותר, והגעה מתל אביב לסן פרנסיסקו בתוך 20 עד 21 שעות (במקום 15 עד 16 שעות, ונשארים עם עודף של כ-3,500 עד 4,000 דולר בכיס).

בריטיש מפעילה 19 טיסות שבועיות בקו תל אביב-לונדון, במטוסי בואינג 777 ו-787. ברוב הטיסות מופעלות ארבע מחלקות: מחלקה ראשונה, מחלקת עסקים, מחלקת תיירים משודרגת ומחלקת תיירים רגילה. כל הטיסות אל ומישראל הן בתצורה של טיסות ארוכות טווח (Longhaul) וכל המטוסים המופעלים בקו הם מטוסים רחבי גוף, המבטיחים נוחות מרבית לכל הנוסעים, בכלל המחלקות ברמות התמחור השונות. כפי שכבר הוזכר, הטיסות מתל אביב נוחתות בטרמינל הבינלאומי 5 בהית'רו, ומשם מציעה בריטיש לטיסות המשך ליותר מ-120 יעדים בכל העולם, ובייחוד ל-30 יעדים אטרקטיביים בארצות הברית ובקנדה. אחד מהם, כאמור, הוא סן פרנסיסקו.

הכי חשוב המושב, שהופך למיטה שטוחה ומפנקת. צילום: בריטיש איירווייס

הכי חשוב המושב, שהופך למיטה שטוחה ומפנקת. צילום: בריטיש איירווייס

מושבי יין-יאנג

במחלקות העסקים בבריטיש יש פטנט: מושבים שממוקמים בצורת יין-יאנג – שני נוסעים יושבים זה מול זה, כאשר האחד פונה לקדמת המטוס והשני לירכתיים. כך מושגת מיטה שטוחה לחלוטין בלחיצת כפתור, המשתרעת על שני מטר, וגם פרטיות מלאה עם וילון חשמלי.

מה אוכלים? במחלקת עסקים בבריטיש יש מגוון גמיש של מאכלים (גם כשר). התפריט כולל ארוחות בנות ארבע מנות של שפים בינלאומיים גדולים ומוכרים. כך, למשל, ניתן ליהנות מארוחת בוקר אנגלית מסורתית "מושחתת" מלאה. המטבח נפתח מיד לאחר הגשת הארוחה העיקרית ונשאר פתוח במשך כל שעות הטיסה.

התותים בקצפת מקנחים עוד ארוחה בטיסה הארוכה. צילום: בריטיש איירווייס

התותים בקצפת מקנחים עוד ארוחה בטיסה הארוכה. צילום: בריטיש איירווייס

נוסעי מחלקת העסקים בחברה הבריטית נהנים, ללא תשלום וללא הגבלה, משירות בר במהלך כל הטיסה ומתפריט משקאות יוקרתי ומגוון, הכולל מבחר גדול של יינות, וויסקי, שמפניה ומשקאות נוספים, שמתאימים לתנאי הטיסה ולמנות המוגשות בה ותורמים לחוויה קולינארית מפנקת באוויר.

נהניתי ממערכת בידור AVOD מתקדמת, שכוללת אוזניות מסננות רעשים ומסך מגע אישי גדול, עם מגוון רחב של תכני מדיה ובידור לפי דרישה, ובכלל זה מאות סרטים חדשים וסדרות, ערוצי טלוויזיה, מוזיקה, ספרים דיגיטליים ומשחקים. בהקשר זה הודיעה החברה באחרונה שעד 2019 היא תוכל להתחיל להציע ללקוחותיה חיבור רשת בפס רחב 4G בכ-90% מהמטוסים שלה. כמו כן, נוסעי עסקים בבריטיש זכאים לטוס עם שתי מזוודות עד 32 ק"ג כל אחת, מזוודה אישית נוספת ותיק יד או מחשב.

טרמינל 5 בהית'רו הוא חוויה בפני עצמה. זהו מתחם הטרקלינים הגדול ביותר בעולם – שישה במספר, ששטחם הכולל הוא כ-15 קמ"ר (כשטחם של שני מגרשי כדורגל). טרקלינים אלה משמשים את נוסעי בריטיש איירווייס באופן בלעדי, ומציעים להם שירות מלא ויוקרתי, שכולל מבחר ארוחות וכיבוד במהלך כל שעות הפעילות, מבחר יינות ומשקאות אלכוהוליים, חדרים פרטיים המעוצבים כחדרי מלון עם מיטה וחדר אמבטיה, אזורי עסקים עם חיבור מהיר ל-Wi-Fi ומתחם ספא של חברת הקוסמטיקה Elemis, עם מגוון טיפולים להנאתם של נוסעי החברה.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר בריטיש איירווייס.

טיסה נעימה ופגישות עסקים מוצלחות מעבר לים.

 

טכנולוגיה למען ניצולי השואה והנצחתה

האתגרים שעומדים בפני ניצולי השואה רבים – ואך טבעי שהטכנולוגיה תהיה כאן לעזר ● כמה יזמים צעירים הבינו זאת וקיימו באחרונה האקתון לפיתוח טכנולוגיות להתמודדות עם המצב ● הנמר היה וראה

המצב הלא מזהיר, בלשון המעטה, של חלק מניצולי השואה עולה לכותרות מדי פעם. אלא שעל אף שנעשים כמה דברים, המצב של אלה שסבלו את התופת הנוראה והגיעו לגיל זקנה לא משתפר.

גם כאן הטכנולוגיה יכולה לעמוד לעזר – את זה הבינו מארגני ההאקתון ניצוץ לדורות, שנערך לפני ימים אחדים בבורסה בתל אביב, בשיתוף 20 גופים ועמותות. מטבע הדברים, כמה וכמה חברות היי-טק נרתמו לעזר, בהן מיקרוסופט (Microsoft) ישראל, שסיפקה תשתית והדרכה טכנולוגיות, ומנטורים מתחומים שונים, וכן מטריקס ו-Nice. יותר מ-120 יזמים ומפתחים מטווח רחב של גילאים, כמו גם 80 מנטורים, לקחו חלק באירוע, כדי להסתייע בעולם הטכנולוגיה ובכלים הטכנולוגיים לפתרון בעיותיהם של ניצולי השואה ולהנצחת זכרה.

ההזמנה להאקתון והנתונים הבורסאיים - בבורסה בתל אביב. צילום: ויקי לוי

ההזמנה להאקתון והנתונים הבורסאיים – בבורסה בתל אביב. צילום: ויקי לוי

המטרה של ההאקתון הייתה לפתח פתרונות לאתגרים שאיתם מתמודדים ניצולי השואה בתחומים הכלכלי, הנפשי, הבריאותי והחברתי, וכן ליצור פלטפורמות שיסייעו לחינוך ולהנצחת השואה והגבורה. זאת, לאור הניסיונות הרבים לשכתב את ההיסטוריה (למשל החוק הפולני) ולהכחיש את השואה.

הצוותים החלו את פעילות הפיתוח ביום ה' האחרון בשעות הבוקר ועשו זאת במשך יותר מ-30 שעות רצופות, שבסופן הציגו את פיתוחיהם. למקום הראשון הגיע הצוות מומנטו (Momento), שפיתח פלטפורמת הנצחה, שמציגה על קצה המזלג את השואה ואת החיים היהודיים לפניה דרך מציאות רבודה ומציאות מדומה.

הטכנולוגיה של ממנטו

הטכנולוגיה של ממנטו

למקום השני הגיע מיזם הילף (עזרה ביידיש), שחבריו יצרו אפליקציית מובייל שיוצרת תשתית קהילתית לסיוע לניצולי שואה, קשישים ובעלי מוגבלויות.

שלישית דורגה פלטפורמת Meetnadev, שמהווה תשתית טכנולוגית שמחברת בין בעלי מקצוע, ניצולי שואה ומתנדבים, מה שמאפשר לניצולים להיעזר בחינם בבעלי המקצוע השונים הקיימים במאגר.

מי מאחורי ההאקתון ובין השופטים?

מאחורי המיזם עומדים היזמים ענת גרימלנד, ארז גביש, אלון רפפורט, טליה סבצ׳נקו ונתן לייבזון. לבד מחברות ההיי-טק, הגופים הנוספים שלקחו בו חלק הם ארנסט אנד יאנג (EY), הבורסה, 2B Group, ריינהולד-כהן ועוד, וכן עמותות וארגונים שעוסקים בניצולים ובנושאי השואה, בין היתר: הקרן לרווחה לניצולי השואה; אביב לניצולי השואה; הג'וינט ישראל-אשל; עמותת מט"ב; הרשות לזכויות ניצולי השואה; משרד החינוך – מנהל חברה ונוער; ארגון מדריכי המסע לפולין; והקליניקה לזכויות ניצולי שואה וזקנים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

כמו כן, הגיע לאירוע אורח הכבוד נובוקי סוגיהארה, בנו של סמפו סוגיהארה, חסיד אומות עולם יפני, שהציל 6,000 יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, בכך שהעניק להם ויזות.

דב מורן, מנכ"ל גרוב ונצ'רס; שירה פאיאנס-בירנבאום, CMO&COO מיקרוסופט ישראל; יזהר שי, שותף בכנען פרטנרס; נעם קנטי, שותף בארנסט אנד יאנג; ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף ב-JVP; וליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מט"ב. צילום: ויקי לוי

דב מורן, מנכ"ל גרוב ונצ'רס; שירה פאיאנס-בירנבאום, CMO&COO מיקרוסופט ישראל; יזהר שי, שותף בכנען פרטנרס; נעם קנטי, שותף בארנסט אנד יאנג; ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף ב-JVP; וליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מט"ב. צילום: ויקי לוי

את הגמר שפטו אנשי תעשייה בכירים, ביניהם: דב מורן, מנכ"ל גרוב ונצ'רס; שירה פאיאנס-בירנבאום, CMO&COO מיקרוסופט ישראל; יזהר שי, שותף בכנען פרטנרס; נעם קנטי, שותף בארנסט אנד יאנג; ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף ב-JVP; וליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מט"ב.

המשתתפים בהאקתון. צילום: ויקי לוי

המשתתפים בהאקתון. צילום: ויקי לוי

לייבזון וגביש אמרו כי "רצינו לקחת את הדבר שאנחנו הכי מתגאים בו, שטבוע ב-DNA של המדינה שלנו – היזמות וההיי-טק, ולהחיל אותו על הנושא שהכי חשוב שנטפל בו ונהיה מעורבים בו – העזרה לניצולי השואה, חינוך והנצחת השואה. המטרה שלנו הייתה שההקאתון יעזור ליצור לפחות פתרון טכנולוגי אחד שיכול לעזור לניצולים בפרט ולנושא השואה בכלל. לכן, חיפשנו משוגעים כמונו שיצטרפו לדרך. אחרי 30 ומשהו שעות ההאקתון, אנחנו יכולים להגיד שעמדנו במשימה".

פאיאנס-בירנבאום, שהעניקה את הפרס הראשון לקבוצה הזוכה, אמרה כי "מרגש להיות חלק משמעותי ממיזם כל כך ערכי, ייחודי ומעצים. אך טבעי היה לנו במיקרוסופט להצטרף למסע שמטרתו נמצאת בהלימה מלאה לחזון של החברה. מיקרוסופט עברה בשנים האחרונות מסע להגדרה מחדש של המימוש והקיום שלה – ליצור טכנולוגיה, אבל לשם מה? המסע הסתכם בהגדרת חזונה של החברה להעצים כל אדם להשיג יותר ולעתיד טוב יותר, To Do Good, על ידי אימוץ ובניית תרבות של אמפטיה. בהאקתון הזה יישמנו זאת באחד הנושאים היקרים והעמוקים ביותר בהיסטוריה".

"המיזם הזה מזכיר במודל שלו את אחת הפעילויות הבולטות שמיקרוסופט מובילה בכל שנה: האקתון בן שבוע שבו משתתפים כ-15 אלף איש למציאת פתרונות טכנולוגיים המסייעים לשיפור חיי האנשים, ולרווחתם של בעלי המוגבלויות והחברה כולה", הוסיפה.

צרו קשר

הנמר תמיד עונה (גם אם לפעמים זה לוקח יום-יומיים)