קהילת ה-IT | פלי הנמר

07 אפר 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: עידו ברוש, העמותה לגיימינג תחרותי

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 7 באפריל 2019 With אין תגובות

תחום הגיימינג הולך וצובר תאוצה, ויותר ויותר אנשים מצטרפים אליו – בעיקר ילדים ובני נוער, אבל לא רק. לכן, שמחתי לארח באחרונה במאורת הנמר את עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי. שוחחנו על אנשים, מחשבים, משחקים ונמרים.

העמותה לגיימינג תחרותי היא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם ב-2010 לקידום ענף הספורט האלקטרוני (Esports), שמתפתח לא רק כענף ספורט בינלאומי, אלא גם כתעשייה טכנולוגית-בידורית, שצומחת במהירות והינה בעלת פוטנציאל אדיר. העמותה מונה כמה מאות שחקנים רשומים ומפעילה את נבחרת ישראל, המשחקת תחת דגל המדינה באליפות העולם בכל שנה. אשתקד הגיעה הנבחרת הישראלית, שיצאה בחסות פלייטיקה, למקום החמישי בתחרות ה-League of Legends באליפות העולם.

ברוש הוא דמות מובילה בגיימינג התחרותי העולמי ומשתתף בכנסים בינלאומיים בתחום ה-Esports דוגמת הפסגה שהתקיימה בנובמבר האחרון בדרום קוריאה. הוא מייצג את האינטרס של האיגוד הישראלי בפדרציה העולמית לספורט אלקטרוני, במסגרת הגופים והוועדות השונות, ומנהל בפועל את הנבחרת הישראלית.

יריית הפתיחה בזינוק של תעשיית הספורט האלקטרוני בישראל

תעשיית ה-Esports כוללת תחרויות מקצועיות, עם פרסים בשווי של מיליוני דולרים. כך, במסגרת ה-League of Legends האחרונה חולקו פרסים בסך של שישה מיליון דולר והיא משכה יותר מ-360 מיליון צופים מרחבי העולם, שצפו בשידורים החיים של הטורניר בטלוויזיה ובאינטרנט.

התעשייה מאופיינת בקצב צמיחה מהיר במיוחד, שב-2018 הכניסה יותר ממיליארד דולר. סטארט-אפים רבים מפתחים יוזמות וכלים טכנולוגיים חדשים בתחום, ומשקיעים רבים מרחבי העולם כבר הבינו את הפוטנציאל הכלכלי האדיר שלה והשקיעו בחברות הפועלות בענף. בנוסף, קרנות השקעה ייעודיות ל-Esports כבר נפתחו וחלק מהחברות שקידמו כבר הספיקו לעשות אקזיט.

השנה חברה העמותה לשיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת אנשים ומחשבים, כאשר הפרויקט הראשון הוא כנס מקצועי בתחום ה-Esports, המיועד לחברות, סטארט-אפים ואנשי עסקים מהארץ ומחו"ל. בכירים בפדרציות הספורט האלקטרוני האירופיות כבר אישרו הגעה לאירוע, שמסתמן כיריית הפתיחה של ישראל במרוץ למיצובה כמובילת החדשנות בתעשיית הספורט האלקטרוני.

28 מרץ 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: גידי שוורץ ויולי יאביץ, A10 Networks

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 28 במרץ 2019 With אין תגובות

באחרונה אירחתי במאורת הנמר את בכירי A10 Networks בארץ: גידי שוורץ, מנהל מכירות באזור ישראל, מזרח אירופה ורוסיה, ויולי יאביץ, מהנדס מכירות אזורי בכיר לאזור ישראל ומזרח אירופה.

A10 Networks, חברת פתרונות אבטחת מידע ושיפור ביצועי יישומים, מתרחבת באזור EMEA ופתחה באחרונה סניף חדש בישראל. שוורץ מנהל את פעילות הסניף החדש, ויאביץ הצטרף אליו.

השניים סיפרו לי על עברם המשותף ב-Ixia. שוורץ ויאביץ התחילו את עבודתם בחברה באותו היום, ועזבו אותה לאחר שבע שנים, גם כן באותו היום, כדי להצטרף ל-A10.

A10 הוקמה בארצות הברית ב-2004. היא מספקת פתרונות אבטחת רשת, האצה והגברת ביצועים של יישומים בדטה סנטר. החברה החלה את דרכה בתחום ניהול הזהויות ובהמשך התרחבה והוסיפה לפורטפוליו שלה יכולות לניהול רוחב פס, ADC – Load Balancing, שירותי DDOS ,WAF ,SSL Inspection ואבטחת ענן. A10 מתמחה בפישוט והנגשת תחום ה-ADC לכל סוגי הארגונים, עם דגש על הפעלה ושימוש ידידותיים. פשטות התהליך מאפשרת הטמעה טכנולוגית ללא שימוש בכוח אדם מיוחד או השקעה כספית גדולה. כמו כן, היא מציעה פתרון אבטחה לרשתות הדור החמישי.

במהלך ביקורם התייחס שוורץ לשינוי האסטרטגיה העולמי של A10. "אם בעבר, רוב העיסוק שלנו היה בתחום ההנדסה בעולם התקשורת, כיום עיקר ההתמחות היא בתחום האבטחה", אמר.

בהמשך שוחחנו על התמודדות A10 מול המתחרים. שוורץ היטיב לנסח זאת: "כאשר לקוחות מחליטים להשתמש במוצרים מסוימים, הם שואלים את עצמם מהם רמת איכות המוצרים, מחירם והיבטים נוספים מסביב. כאן נמצא היתרון הגדול של A10 Networks אל מול המתחרים".

27 מרץ 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, בראש הכותרות, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: רון יניב, ZIGIT

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 27 במרץ 2019 With אין תגובות

רון יניב, שותף מייסד וסמנכ"ל שיווק ב-ZIGIT – חברה המומחית בתכנון, אפיון, פיתוח וניהול אפליקציות ואתרים מבוססי Web & Mobile – קפץ בקר במאורה.

יניב מספר כי "אנחנו מונעים משאלה מאוד פשוטה – איך הדיגיטל משרת את ה-Business בצורה הכי טובה?. התשוקה שלנו היא ליצור פלטפורמות חכמות שמתחברות בצורה ישירה לדטה הארגוני. היכולת שלנו להתממשק בקלות לכל מערכת ליבה, ללמוד ולהחכים מהנתונים, מסייעת ליצור flow דיגיטלי שמשרת את משתמשי הקצה – מכירות, שירות, תפעול ועוד תחומים באקו סיסטם של הארגון.

לדבריו, "סט הפתרונות שהחברה מציעה כבר הוטמע במעל ל-100 ארגונים מובילים, לדוגמה פתאל, בזק, הרץ, הכשרה, נטפים, הדקה ה-90, לאומית, כתר, עמינח, סימנס, פיליפס ועוד רבים.

מענה למספר מגמות שוק בולטות

"בשנים האחרונות זיהינו מספר מגמות בולטות בשוק", הרחיב יניב, "הראשונה: הארגונים מבינים יותר ויותר שהפרויקט לא מסתיים לאחר ה-setup. הוא כנראה רק מתחיל שם… תהליכי השיווק, הקשר עם משתמש הקצה והניהול השוטף דורשים שנמקסם את הפלטפורמה כל הזמן, ולכולנו יש אינטרס שהמערכת תהיה תמיד up-to-date. ככל שנשכיל להבין שנדרשת השקעה לאורך זמן לטובת שדרוגים, התאמות, ותחזוקה, כך נעצים את ביצועי הפלטפורמה.

המגמה השנייה היא שלארגונים חשוב להגדיר צוות קבוע, שמנוהל בצורה שקופה, מאפשר מקסימום גמישות ועובד בצורה ישירה מול הגורמים הרלוונטים בארגון. זה מקנה תחושת ביטחון ומגביר את ההספקים והביצועים.

לשם כך יצרנו את מודל צוות דיגיטל – ZIGITEAM. הצוות, מספק ללקוח דיגיטל חכם ובעיקר שקט תעשייתי, ומורכב ממומחים מ-וורטיקלים שונים, כגון ניתוח מערכות, ארכיטקטורה טכנולוגית, סטודיו חווית משתמש UX ועיצוב גרפי UI, פיתוח Full Stack ובדיקות".

על פי יניב, "האג'נדה שלנו מדברת על 3 שלבים מרכזים בניהול הפעילות: 1. יוזמים – מיפוי עסקי טכנולוגי של הצרכים והצגת תכנית עבודה ויעדים ברורים; 2. יוצרים – מחברים את החוטים. בונים את ה-vision הדיגיטלי, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת; 3. מובילים – שמים את פעילות הדיגיטל בחוד החנית של הארגון, מציגים שיפור עסקי מתמיד.

הפעילות במסגרת המודל מקנה מקסימום גמישות, עבודה כיחידה אורגנית שמלווה את הלקוח ברמה האסטרטגית לטווח רחוק. הפידבק שמתקבל מהלקוחות מצוין. הצוות נתפש כהוליסטי ומשלים את יכולות הארגון בכל הקשור לעולמות הדיגיטל".

24 מרץ 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: עודד שחר, מנכ"ל Data Bank

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 24 במרץ 2019 With אין תגובות

באחרונה ביקר במאורת הנמר עודד שחר, מנכ"ל DataBank, המספקת פתרונות מקצה לקצה להגנה על המידע.

בפגישה המעניינת שלנו שחר סיפר לי על החברה, שעד כה כמעט שלא נחשפה: "DataBank הוקמה בשנת 2002 ועברה דרך ארוכה. כיום אנחנו מספקים הגנה מקיפה מקצה לקצה ליותר מ-1,000 לקוחות, כולל אבטחת מידע ושירותי גיבוי, אחסון והתאוששות מאסון בשני אתרים מאובטחים. במטרה להבטיח שקט נפשי ללקוחותינו אנחנו מנהלים את כל סוגי הגיבויים – החל מקלטות גיבוי ומדיה דיגיטלית וכלה בגיבוי על גבי הענן הפרטי שלנו, תשתית ותקשורת פרטית עבורנו. Data Bank מציעה את הגיבוי המלא הנדרש לארגונים כדי להגן על עצמם. יש לה את כל מה שלקוח עשוי להזדקק לו על מנת 'להפעיל מחדש' את העסק במקרה של אסון".

עוד סיפר שחר כי כחלק מחשיבות האיכות, החברה הוסמכה בתווי תקן בינלאומיים וישראליים. כמו כן, בקרוב היא תחנוך שירותי SOC מתקדמים ותספק חבילה מלאה של הגנה על נתונים מקצה לקצה.

על החשיבות של הגנת המידע במספר רבדים הוא אמר: "אנחנו, ב-DataBank, מאמינים במתן שירותי הגנה על המידע באופן מוחלט. התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת לנו דברים נפלאים, אך בד בבד מביאה עמה בעיות רבות. אחת מהן היא הצורך בהגנה על המידע בעידן בו הארגון פתוח לעולם. כיום, כדי להיות בטוחים שהמידע מוגן כראוי, צריך לשלב מספר שכבות של הגנה – החל מהגנת סייבר באמצעות שירותי SIEM SOC, שאותם נשיק בקרוב ושמאפשרים זיהוי איומים פנימיים וחיצוניים והסרתם, עבור בשירותי התאוששות מאסון לשמירה על ההמשכיות העסקית של הארגון וכלה בגיבוי המידע בצורה היברידית – הן בענן פרטי והן על גבי קלטות פיזיות".

הוא הוסיף כי "מכלול הגנה מקיף זה הוא המאפשר את הביטחון ללקוחות שלנו. החלק החשוב עבור הארגון הוא מידת היכולת לשחזר את המידע במהירות ולהבטיח את ההמשכיות העסקית. כאשר משתמשים בשירותי גיבוי בעננים ציבוריים ובינלאומיים, שחזור המידע הארגוני בזמן אמת הוא תהליך ארוך ויקר. ב-DataBank, כחלק אינטגרלי מהשירות שלנו, אנחנו מבצעים בדיקות שגרתיות לבדיקת יכולת השחזור של כלל המידע ומבטיחים שכאשר מדובר בשחזור אמת שלו, הוא יתאפשר ויהיה מהיר ומלא, עד לנקודת הגיבוי האחרונה שבוצעה. אנחנו מדגישים את החשיבות של שחזור המידע מכיוון שאנחנו יודעים שכל רגע שבו לארגון אין יכולת גישה למידע שלו הוא רגע שבו הוא מאבד כסף, הרבה כסף".

10 מרץ 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: ח"כ אורי מקלב

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 10 במרץ 2019 With אין תגובות

אורח מיוחד בא ביום ה' האחרון לבקר במאורת הנמר: ח"כ אורי מקלב. בכל זאת, לא בכל יום מגיע למאורה חבר כנסת (מיהדות התורה, למי מכם שלא יודע), שהוא גם יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הפרלמנט שלנו.

ח"כ מקלב הגיע לבית אנשים ומחשבים על מנת להשתתף ברב שיח שערכה המערכת בנושא שילוב חרדים בהיי-טק. מיד לאחר סיום הדיון המרתק (שדיווחים עליו יובאו כאן בהמשך השבוע) הוא התיישב על הכיסא שלי והתרשם מאוסף הנמרים הממלא את המאורה. הוא העלה על נס את התרומה החשובה של קבוצת אנשים ומחשבים לענף ההיי-טק, ואת שיתוף הפעולה בינה לבין הוועדה שבראשותו, למען קידום הענף. הדבר בא לדי ביטוי גם בעובדה הראויה לציון שח"כ מקלב ביקר במשרדינו במשך שעה שלמה, בתקופת קמפיין בחירות.

25 פבר 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: איתן קיכלר, נס טכנולוגיות

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 25 בפברואר 2019 With אין תגובות

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר איתן קיכלר, שעובד בתחום הסאפ בחברת הביטוח הפניקס – מטעם נס טכנולוגיות.

משרדי אנשים ומחשבים ממוקמים בבניין הפניקס (בית הוורד), ודרכינו הצטלבו באחד הימים במעלית של הבניין הגדול.

קיכלר סיפר על הפגישה ועל עצמו:

"למאורת הנמר הגעתי ממש במקרה. משיחה חטופה במעלית על דלקת ביד של פלי הנמר התברר שאני עובד בשכנות לנמר אמיתי לגמרי, עם מאורה והכל.

אני בענף ה-IT לא מעט שנים. אני מיוצאי טכם, שם התעסקתי בעיקר בפרויקטים שקשורים לסביבת ה-AS/400 של יבמ, בתחומים הפיננסי בכלל והבנקאי בפרט. ב-2001, טכם התמזגה לתוך נס טכנולוגיות ומאז אני עובד נס. גם בתקופה זו עסקתי במגוון רחב של פרויקטים – בתחום האורקל ובתחומים נוספים – מחשוב חדר העסקות של בנק אגוד, מחשוב מערכת בחברת הביטוח הראל, פיתוח CRM עבור Swiss RE ועוד. בעבודתי התעסקתי בכל האספקטים שקיימים ב-IT: בפיתוח, בבדיקות, בניהול צוות ובניהול פרויקטים.

בשנים האחרונות אני עובד בפניקס בתחום הסאפ. פניקס הנה מקום מאתגר מאין כמותו, עם סביבה טכנולוגית מתקדמת ומגוונת, ואינטגרציה מורכבת מאוד בין המערכות בארגון. אני נהנה להרגיש חלק מצוות ה-IT המובחר של החברה, עם ההבנה שאנחנו תורמים רבות לארגון באמצעות מערכות המחשוב שאנחנו מפתחים.

החזון שלי הוא שביום מן הימים (וזה לא יקרה עוד הרבה זמן), המערכות המורכבות שרצות בחברות הביטוח יגיעו לפשטות כזו, עד כדי שהנתונים יועברו לכף היד של כל אחד מאתנו באמצעות אפליקציה לסמארטפון, וכל אחד מאתנו יוכל לראות, במקום אחד ובמבט אחד, את התיק הביטוחי המורכב שלו ולבצע את כל הפעולות שעד היום הוא היה נזקק לסוכן או לאיש ביטוח כדי לעשות אותן. ככה החיים יהיו קלים יותר לכל הצדדים.

בתחום האישי, יש לי משפחה שאני מאוד גאה בה ואוהב אותה, וממנה אני שואב את הכוח – אשתי, אירית, ובנותיי, לירון ועדן.

לסיום, אני מתעסק בקרטה לא מעט שנים (חגורה שחורה), מאז שאחי התאום האהוב, עופר, נפטר. אני מוצא שעיסוק בספורט זה לאחר שעות רבות במשרד משחרר, מניע את הגוף ומביא לריכוז ולשקט נפשי. בקיצור, זה עושה טוב לגוף ולנפש".

21 פבר 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT 2 תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: אבנר מימון, Saguru

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 21 בפברואר 2019 With 2 תגובות

לא מכבר הגיע לביקור במאורת הנמר אבנר מימון, מייסד ומנכ"ל Saguru – חברה מעולם איחוד הנתונים, שפועלת על מנת להביא את הארגונים לקבל החלטות מונחות דטה.

מימון אמר לי ש-"כולם בתעשייה מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית ועל פתרונות שיציבו את הלקוח במרכז, אבל למרות המשאבים הרבים שהושקעו בתשתיות וטכנולוגיות חדישות, עולם הנתונים והתהליכים המאפיינים את הטיפול בו לא עברו אותה. התוצאה היא, ברוב הפעמים, ריבוי מערכות ובסיסי נתונים, מערכות BI ואנליטיקה שלא מחזירות את ההשקעה בהן, מידע שלא זורם בזמן אמת למקבלי ההחלטות ולקוח שלא נמצא באמת במרכז".

סדר בבלגן: ממידע על הלקוח בהרבה מערכות – למקום מרכזי אחד

דבר ידוע הוא שעברנו מעולם הנתונים לעולם הלקוח. השאלה היא כיצד ניתן להציב את הלקוח במרכז ולהתמקד בו כשהמידע עליו פרוש על פני כל כך הרבה מערכות שונות? התשובה הפשוטה היא שאי אפשר. הדרך היחידה שבה ניתן להתמקד בלקוח, להציב אותו במרכז ולספק לו את החוויה הטובה ביותר האפשרית היא לאסוף את כל הדטה עליו, מובנה ולא מובנה, במקום מרכזי אחד – ואז לפעול לפיו באופן אוטומטי.

"הבעיה היא שארגונים לא ממהרים לפרויקטים של איחוד מידע, מכיוון שרעיון העברת כל המידע מכל מקורות המידע למקום מרכזי אחד לשימוש בזמן אמת הוא ישן, לעוס היטב ונתפס אצל רבים כאכזבה או לפחות כהבטחה שלא מומשה", אמר מימון.

כאן Saguru נכנסת לתמונה. מימון הקים אותה כדי לשנות את התפיסה הזו, ולסייע לארגונים לאחד את כל הנתונים ולאמץ תרבות מונחית דטה לרוחב כל מחלקות הארגון – לא רק ה-IT. את כל זה הוא מציע לעשות במינימום עלויות, עם זמן הגעה מהיר לשוק והחזר השקעה שאותו הוא מכנה "יוצא דופן".

Saguru מייצגת באופן בלעדי בישראל שתי חברות גלובליות הממנפות את הטכנולוגיה ואת הידע הקיימים בארגון, מפשטות באופן משמעותי את כל האספקטים הקשורים לניהול וגישה לכל הנתונים, ומייצרות דמוקרטיזציה של הדטה לרוחב הארגון.

DOMO

אחת מאותן חברות היא DOMO, שעם יותר מ-550 קונקטורים, מאפשרת ריכוז של כל הדטה העסקי-ארגוני מכל מקורות המידע ב-Data Lake אחד, בענן. מימון ציין ש-"לא מדובר בפתרון BI סטנדרטי, אלא בפלטפורמת ניהול עסקי המאפשרת שיתוף נתונים, מידע וידע, ומספקת, בין השאר, יכולות נרחבות בתחומי האנליטיקה, מדעי הנתונים, ה-ויזואליזציה, הדשבורדים, DW בענן, Embed BI ,Social BI, פיתוח אפליקציות וניהול פרויקטים מבוססי דטה".

על לקוחות החברה נמנים אלפי ארגונים, כמו eBay, סיסקו, מאסטרקארד ונשיונל ג'יאוגרפיק. כמו כן, יש לחברה לקוחות בישראל: B144 של בזק, GO, חברת האחסון Infinidat, והפעילות של לוריאל בארץ.

Denodo

החברה השנייה שאותה Saguru מייצגת בישראל היא Denodo, שעוסקת בתחום וירטואליזציית הנתונים. החברה צוינה בדו"ח פורסטר ל-2018 כמובילה בתחום ה-Big Data Fabric, שעוסק בכל האספקטים הקשורים לניהול נתונים בסביבות עתירות דטה.

"הפתרון של Denodo ייחודי, מקיף ולוקח בחשבון את כל אתגרי הניהול והשימוש בדטה. הוא מאפשר לחסוך זמן וכסף רב בחיבור כל מקורות המידע שבהם נמצאים הנתונים של הלקוח למקום וירטואלי אחד, ללא העברת נתונים, ותוך שימור ושימוש בהשקעות שאותן ביצע הארגון במערכת ה-Datawarehouse הקיימת שלו", ציין מימון. לדבריו, המשמעות העסקית של זה היא "קיצור משמעותי בזמן ההגעה לשוק וחסכון עצום, הנובע מקיצור תהליכיETL מחודשים ושבועות לימים בודדים. כל זאת נעשה ללא העברת נתונים, בלי שכפול סביבות ולצד שיפור באבטחת המידע, ב-Governance , בביצועים, בתקשורת העסקית ועוד".

בין לקוחות החברה נמנות חברות גדולות כמו לוג'יטק, אוטודסק ו-וודפון.

לסיכום, העיד מימון על החברה שהקים כי ״כמי שהוביל עשרות פרויקטים ותהליכים עסקיים להצלחה עם ניסיון רב במערכות IT מורכבות ושיווק דיגיטלי, אני מאמין של-Saguru ולשותפיה הטכנולוגיים והעסקיים יש את הכלים, הידע והניסיון הנדרשים בכדי לקדם תרבות עסקי-ארגונית מונחית דטה, שתייצר חוויית לקוח פרסונלית אמיתית".

17 פבר 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT אין תגובות קישור קבוע

בא לבקר במאורת הנמר: יניב ברק, iGroup

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 17 בפברואר 2019 With אין תגובות

באחרונה בא לבקר במאורת הנמר יניב ברק, מנכ"ל קבוצת iGroup.

ברק סיפר לי שקבוצת iGroup מתמחה בהקמה ובניהול של מועדוני לקוחות ותכניות נאמנות דיגיטליות ומותאמות אישית. זאת, כולל מחקר שוק ומיפוי מתחרים בארץ ובעולם, בניית אסטרטגיה, אפיון, פיתוח, תפעול שוטף (סחר, שירות לקוחות, הנהלת חשבונות ושיווק), פיתוח עסקי, BI ואנליזה. בין לקוחות החברה נמנות חברות מתחומים שונים: חברת אשראי, חברת דלק, קבוצת קניונים, קבוצות רכב, קמעונאים, iStudent (מועדון הסטודנטים הגדול ביותר בישראל), איגוד ספורט ועוד.

כמו כן, הוא שיתף אותי בעלייה משמעותית במספר החברות המובילות, בעולם ובישראל, המפעילות תכניות נאמנות כחלק מהאסטרטגיה השיווקית ארוכת הטווח של הארגון.

כפועל יוצא, חברות רבות בישראל החלו בשנים האחרונות לאמץ את מודל הנקודות (Rewards), שנהוג בעולם. ברק אמר כי "כמעט כל אחד מאתנו צובר נקודות ביום יום: בחברות האשראי, ברכישת כרטיסי טיסה, בבתי מלון, בתדלוק, ברכישת פריטי אופנה ועוד. מודל הנקודות הוא מודל שבו לקוח יכול לצבור ערך מסוים – נקודות, כוכבים וכדומה – עבור ביצוע פעולות או קידום ערכים שהחברה המפעילה את התכנית מעוניינת לעודד. בדרך כלל, מבחינת מיתוג, נהוג להצמיד לנקודות של כל חברה ערך ושם. לדוגמה, נקודות הנוסע המתמיד, Bucks Starbucks של רשת סטארבאקס העולמית וכדומה".

"למודל הנקודות יתרונות רבים עבור החברה המפעילה אותם", הוסיף. "בין היתר: לגרום לרוכש לחזור פעם נוספת באמצעות יצירת תמריץ לקנייה הבאה; סבירות היעדר מימוש – Non-show. מחקרים מצביעים על שיעורי Non-show גבוהים מאוד, כאשר הגבוהים ביותר הם בדרך כלל אצל חברות שבהן המוצרים/השירותים יקרים באופן יחסי. לדוגמה, חברות תעופה; שמירה על ערכי המותג – שכן שיווקית עדיף להעניק ערך נצבר של 10% מאשר להוריד בקנייה הנוכחית על מוצר זה 10%".

האם הכל ורוד לחברות המפעילות מודל Rewards?
"לא בדיוק. כאשר צרכן רכש מוצרים וצבר נקודות, מאחורי הקלעים, בספרים החשבונאיים של החברה, נרשמה התחייבות פיננסית בערך מסוים כלפי הצרכן בערך קבוע מראש, שמגלם את העלות של הנקודות עבור החברה. חלק מהחברות מאפשרות לצבור נקודות למשך מספר שנים, אך אנחנו נתקלים באחרונה גם במצבים שבהם הנקודות נמחקות מחשבוננו מהר מאוד. הנחת המוצא היא שמגבלה זו נובעת מהרצון של החברה לייצר ודאות חשבונאית ולתמרץ לקוח לשוב במהרה לביצוע רכישה נוספת. עם זאת, לעתים אנחנו נתקלים במצבים אבסורדיים בהקשר זה – כך, לדוגמה, פז, שמפעילה את תכנית הנאמנות של Yellow, שהושקה באחרונה, מוחקת לחבריה את הנקודות בסוף כל רבעון קלנדרי. משמע, אם במקרה צברתם נקודות ב-31 במרץ, למחרת, ב-1 באפריל, חשבונכם יתאפס ולמעשה הנקודות יהפכו לחסרות ערך לחלוטין".

"בבחינת המגמה בעולם, נראה ללא ספק בשנים הקרובות תכניות נוספות קמות בישראל", סיכם ברק. "הסבירות הגבוהה ביותר היא לתכניות של גופים גדולים או לכאלה שמאגדות מספר גופים ביחד. תכנית נאמנות היא מזמן כבר מעבר לסלוגן, אלא פעילות אסטרטגית, שפירותיה הולכים וגדלים במהלך הזמן".

13 פבר 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT 2 תגובות קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: מייסדי Together

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 13 בפברואר 2019 With 2 תגובות

באחרונה באו לבקר במאורת הנמר: אלעד שמש, מנכ"ל Together, שוקי כהן שרת, יו"ר החברה, ולירן פלג, דירקטור בה.

אורחיי סיפרו לי ש-Together הינה פלטפורמת השקעות המונים מבוססות הון, שבאוגוסט האחרון קיבלה את רישיון רשות ניירות ערך לפעול כרכז הצעה. החברה בנתה מודל שמנגיש לציבור השקעות ומצמצם את הסיכון המגולם בתחום.

Together הוקמה על רקע ההבנה שעולם מימון ההמונים מבוסס ההון לחברות ולמיזמים הוא הערוץ הפיננסי הצומח ביותר בתחום מימון חברות. התחום זכה לתאוצה משמעותית בשנים האחרונות, בין היתר בזכות ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית, מצב מאקרו כלכלי מתמשך בעולם המערבי של ריביות נמוכות ושינויי חקיקה במדינות רבות, המאפשרים למשקיעים קטנים רבים להשקיע במיזמים בתחילת דרכם בתמורה למניות בחברות שקיבלו את כספם.

על מנת להעניק לציבור המשקיעים מידה רבה של ביטחון בהשקעתם, הוחלט ב-Together להקים צוות יועצים בכירים ומנטורים, ולכרות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים כמו פירמת הייעוץ הכלכלי דלויט, שתפקידם לייעץ לחלק מהמיזמים המגייסים באמצעות החברה. בחברה מדגישים כי פאנל היועצים לא יבצע בדיקות נאותות אלא יצביע על המיזמים בעלי הפוטנציאל, תוך מתן ליווי וייעוץ.

מי ומי מאחורי החברה?

בין הבכירים שגייסו אנשי Together לפאנל המייעץ: אלוף (מיל') עוזי מוסקוביץ', שכיהן כראש אגף התקשוב בצה"ל; רו"ח איריס שטרק, מבכירות רואות החשבון בישראל, שתשמש גם כדירקטורית עצמאית; פרופ' אהוד רענני, מנהל מערך ניתוחי הלב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר; ודורון ליבשטיין, לשעבר סמנכ"ל בכיר במיקרוסופט אירופה. כמו כן, מלווים את החברה עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי ועו"ד אפרת צור, שותפים במשרד הרצוג פוקס נאמן.

Together הוקמה על ידי קבוצת יזמים בעלי רקע וניסיון רב בתחומי ההיי-טק, הפיננסים והשיווק: רו"ח כהן שרת, ממייסדי החברה וכאמור, יו"ר הדירקטוריון, מומחה בתחומי הפיננסים וההיי-טק ואף לקח חלק בגיבוש התקנות למימון ההמונים. בעבר ניהל כהן שרת את קבוצת החממות מעיין ונצ'רס, שעסקה בהשקעות בהיי-טק; שמש, המשמש גם כמנכ"ל החברה, הינו מומחה לאסטרטגיה ופיננסים בתחום ההשקעות, שליווה בשנים האחרונות שורה ארוכה של גיוסי הון למיזמים בארץ ובחו"ל; פלג, דירקטור וממייסדי Together, שמנהל את בסט טריידר, שעוסקת בשיווק שירותי מסחר בשוק ההון; וליאור אלקן, מנהל השקעות טכנולוגי בכיר, יוצא קרן הון-הסיכון גלילות קפיטל. כמנהל שיווק ופיתוח עסקי משמש אלון אוסטרוביצקי, שבתפקידו האחרון ניהל מערכי גיוסי הון בעולמות החדשנות והנדל"ן באירופה.

לדברי כהן שרת, "העבודה מול סטארט-אפים במסגרת ניהול קבוצת החממות הטכנולוגיות חשפה בפניי את הקושי האמיתי של החברות, ובכללן חברות מצוינות, לגייס כספים. זאת, למרות היותנו מדינה מובילה בהיי-טק העולמי, ועל אף רצונם של משקיעים רבים לקחת חלק בהצלחת ההיי-טק הישראלי ולהשקיע חלק מכספם בהשקעות אטרקטיביות כאן. עובדה זו הובילה אותי לחקור לעומק את עולם השקעות ההמונים מבוסס ההון, שבשנים האחרונות הציג הצלחה פנומנלית במדינות המערביות המובילות".

שמש הסביר כי החברה שקדה על "פיתוח פלטפורמה מקצועית שמנגישה לציבור השקעות אטרקטיביות שהיו עד היום חסומות בפניו. ההון שבידי הציבור הישראלי גדול יותר מההון של הקרנות. המודל שלנו פותח בפני הציבור אפשרויות ייחודיות להשקעה, ללא צורך בהון רב מאוד, ומנגד מאפשר לחברות פורצות דרך להגשים את חזונן".

חברה המעוניינת לגייס באמצעות Together, לאחר שעברה את וועדת ההשקעות של החברה, נבחנת גם על ידי חבר, אחד או יותר, בפאנל הבכירים שאנשיה הרכיבו. כיום מגייסים באמצעות הפלטפורמה מספר מיזמים, בהם UPnRIDE, שפיתח כיסא גלגלים שמסייע למשותקים ומוגבלי תנועה לנוע בעמידה בכל מקום, ו-CardiacSense – שעון יד חכם, מציל חיים, המספק ניטור רציף של מערכת הלב ולחץ הדם של המשתמש.

11 פבר 2019

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' פורסם ב בא לבקר במאורת הנמר, קהילת ה-IT תגובה אחת קישור קבוע

באו לבקר במאורת הנמר: פליקס גורפינקל והדס גרשנבל, מר ישראל

Sticky Post מאת ''פלי הנמר'' On 11 בפברואר 2019 With תגובה אחת

באחרונה הגיעו לבקר במאורת הנמר פליקס גורפינקל, סמנכ"ל הפרויקטים של מר ישראל מקבוצת מר, והדס גרשנבל, מנהלת המכירות לערים חכמות במגזר הציבורי במר ישראל.

קבוצת מר היא חברה ותיקה בשוק הישראלי, והיא מתמחה בפרויקטי ערים חכמות ותקשורת. את הפעילות בארץ מנהל ב-2.5 השנים האחרונות משה צמיר, מנכ"ל מר ישראל.

גורפינקל וגרשנבל הגיעו אליי יום אחרי השקת נמל התעופה רמון שבסמוך לאילת – פרויקט שמר לקחה בו חלק. הם סיפרו לי על שורה של פרויקטים שבהם החברה משתתפת, בהם בנמל התעופה החדש ופרויקט העיר החכמה של עיריית תל אביב-יפו.

מה עם ארגונים יותר קטנים, או חברות שרוצות להיכנס לבניין חדש או להקים קמפוס חדש?
גורפינקל: "כשאנחנו מקימים רשתות תקשורת עבור חברות, אנחנו מתבססים על ניסיון, יכולות וטכנולוגיות שהשתמשנו בהם בפרויקטי תקשורת מחוץ למבנים. בין היתר, אנחנו בונים דטה סנטרים ומקימים רשתות תקשורת קוויות, אופטיות ואלחוטיות בתוך קמפוסים ומבנים – מעל או מתחת לאדמה, עבור ארגונים גדולים ובינוניים. לדוגמה, הקמנו, בפרויקט מיוחד, דטה סנטר בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה, כדי להגן עליו בזמני חירום. פרויקטים אחרים שביצענו בישראל היו באצטדיון נתניה, שם הקמנו את כל מערכות המתח הנמוך, ובנמל אשדוד, שבו אנחנו משדרגים בעצם ימים אלה את מערכת הניהול".

גרשנבל: "כשחברות או גופים ציבוריים מקימים משרדים או קמפוסים חדשים, הגישה כיום היא שהקמפוס יהיה חכם בכל המובנים. החברות נתקלות בצורך להקים תשתיות תקשורת יציבות ואמינות, שייפרסו בכל רחבי הקמפוס ויאפשרו לחברה להשתמש בהן לצרכי תקשורת, כגון טלפוניה, תקשורת ואינטרנט. אנחנו תופרים לחברה את הפתרון שמותאם לה ספציפית מסך כל החלקים שהיא צריכה. אנחנו יודעים לתכנן, להקים ולפרוס את כל החלקים האלה כדי שיתפקדו בצורה מושלמת, כולל פריסה וניהול של סנסורים ואינטרנט של הדברים בבניינים, דטה סנטרים, פתרונות אבטחת מידע ואבטחה פיזית, ובניינים חכמים, המייצרים חסכון באנרגיה ובהוצאות על אנרגיה".

שאלתי אותם על מערכת ששמעתי עליה מכמה חברים טובים שלי בתעשייה – Smart-M. גורפינקל: "זוהי מערכת לניהול ערים חכמות ובניינים וקמפוסים חכמים. המערכת מאפשרת לצוות הניהול לקבל תובנות תפעוליות לטווח הקצר ולגזור תובנות אסטרטגיות לטווח הארוך בנתוני ביג דטה. בסופו של דבר, לא רק ערים חכמות צריכות ניהול, אלא גם בניינים וקמפוסים חכמים, ובעצם אין הבדל מאוד גדול ביניהם, כי שניהם כוללים מספר גדול מאוד של חלקים ורכיבים שצריכים לתפקד יחד ולספק תובנות ניהוליות ותפעוליות. בבניין חכם יש הרבה חיישנים שניהול חכם שלהם עוזר לייצר חסכון ויעילות, ונותן תובנות לתפעול אפקטיבי של הבניין".

גרשנבל אמר ש-"למשל, אם נציב חיישן בחדר עם מזגן הוא ידאג להתריע למערכת במקרה שהחדר ריק, והמערכת תעצור את אספקת החשמל למזגן ובכך תכבה אותו. כמו כן, התקנת חיישנים תת רצפתיים בבית דיור מוגן על מנת שיתריעו במידה שמישהו נפל ושרוע על הרצפה כדי שצוות המוסד יוכל להגיע לטפל בו. הפרסונליזציה וההתאמה לצרכים של כל בניין ושל כל חברה – זה מה שעושה את ההבדל וזה הערך המוסף של ניהול אפקטיבי של תשתיות תקשורת וביג דטה בתוך מבנים ומחוצה להם, גם בשביל החברה וגם עבור האנשים שנמצאים בבניין", סיכמה גרשנבל.