ביום שלישי האחרון, בשעות אחר הצהרים, התקיים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב כנס "סין וישראל – חישוב מחדש של המסלול הגיאופוליטי והעסקי". הסיבה החגיגית לקיומו של הכנס היא צאתו לאור של ספרו של פרופ' אהרון שי, סין וישראל.

פרופ' שי עוסק ביחסים שבין שתי המדינות מזה 50 שנים ומלקט בספר מסמכים נדירים, חומרי ארכיון וראיונות של שורה של אישים שהיו בלב יחסי ישראל-סין לאורך השנים.

הנמר בדרכים

הכנס נערך על ידי המרכז לחקר עסקים גלובליים על שם מקס פרלמן. הוא התקיים בשיתוף מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי, פורום החברות הרב לאומיות של המכון, Global Up, בפקולטה לניהול, ועם החוג ללימודי מזרח אסיה והקתדרה לחקר מזרח אסיה על שם שאול אייזנברג באוניברסיטת תל אביב.

במושב "בין תל אביב לשנגחאי – עסקים במרקם הגיאופוליטי" נשאו דברים פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול וראש מכון הורביץ; יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, המכהן כיו"ר מכון הורביץ; פרופ' גדי אריאב, יו"ר מרכז פרלמן; וד"ר אורי סלע מהחוג ללימודי מזרח אסיה.

בין המשתתפים באירוע היו גם פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומנהלת פורום Global up; מנהלי מכון הורביץ – אודי אהרוני וד"ר רוית כהן מיתר; ודני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים.

פרופ' שי, שעוסק בהיסטוריה של סין המודרנית וכיהן כרקטור אוניברסיטת תל אביב, התייחס בדבריו להתעניינות הרבה של סין בישראל. הוא אמר כי "על מקבלי ההחלטות בארץ להכיר וללמוד לעומק את התרבות, הכלכלה והפוליטיקה של סין, כמו גם את אנשי העסקים המובילים בחברות שם. היכרות כזאת, בטרם תמכור ישראל חברות תשתית לאומיות שבבעלותה לסין, היא הכרחית. יש לכך אף משמעות ציבורית רבה, כך שבעתיד לא נופתע, כפי שקרה במקרה של פוסון הסינית, שעמדה על סף רכישת הפניקס".

מימין: יאיר סרוסי, פרופ' אהרון שי ופרופ' משה צבירן

לדבריו, "הבנה ולימוד ראויים של מי שעומד לפנינו חיוניים גם כשמדובר בחברות ישראליות המעוניינות לקדם עסקים בסין. אחרת קיים חשש של הפסד כספים. יש לזכור שסין שונה במהותה מהמוכר לנו בעולם המערבי".

פרופ' אריאב אמר שאין לישראל אפשרות להתעלם מההזדמנויות שיש בסין, אם כי צריך להתנהל בזהירות ותוך הכרה מעמיקה של השוק. כמו כן, הוא הצביע על "החשיבות של השוק הגלובלי עבור סין, כאשר כשליש מהייצוא הסיני מגיע מחוץ לה – נתון המצביע על חשיבות הקשרים הבינלאומיים של סין לכלכלתה".

"הקשר עם ישראל – בגלל הרצון ללמוד מהר"

בהמשך נערך פאנל בהנחיית פרופ' אריאב ובהשתתפות פרופ' שי; פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב; פיונה דרמון, סמנכ"לית תפעול ושותפה בקרן JVP; חגי שגריר, מנהל מחלקת צפון אסיה במשרד החוץ; וד"ר אורי סלע. הדוברים בו התייחסו לרצון וליכולת של הסינים להתפתח בתחומי החדשנות והיזמות הטכנולוגית, לצד חסמים עמם הם מתמודדים.

מימין: פרופ' משה צבירן, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' גדי אריאב

מדברי המשתתפים בפאנל עלה שרצונם של הסינים להניע את קטר ההיי-טק שלהם בא לידי ביטוי בלימוד מהיר ומעמיק של התחום. מכאן נובע הקשר ההדוק עם ישראל, ובכלל זה המשלחות הרבות המגיעות ללמוד על סוד ההצלחה של אומת הסטארט-אפים. בנוסף, הסינים מקדמים השקעות בישראל ושיתופי פעולה רבים בין שתי המדינות בתחומי הטכנולוגיה, הפיננסים והאקדמיה.

משתתפי הפאנל. מימין: ד"ר אורי סלע, פרופ' אהרון שי, פרופ' יצחק בן ישראל ופיונה דרמון

הדוברים ציינו כי התפתחותן של חברות דוגמת עלי באבא (Alibaba) והתרחבותן לתחומים שונים מצביעות על היכולות הסיניות בתחומי היזמות והחדשנות, להתקדם במהירות ולהוות מתחרה משמעותי. במקביל, הסינים מתמודדים עם חסמים הטמונים בשורשיה של התרבות הסינית, כמו ערכים של העדפת הקולקטיב על פני היחיד ותרבות היררכית, שמקשה על יזמות אישית.

כמו כן, התייחס הפאנל לכוחה של סין כמעצמה, לחשיבותה למדיניות החוץ של ישראל ולהתקדמות בשנים האחרונות בדיאלוג המדיני בין המדינות. בהתייחס להיבט הכלכלי, הם ציינו שהייצוא של ישראל לסין מגיע לכשלושה מיליארד דולר בשנה, וכי יש פוטנציאל לגידול משמעותי בהיקפו.