את החודש שעבר סיימתי בפגישה במאורה שלי עם דב נרדימון – מהנדס תעשייה וניהול ואיש תעשייה ותיק, שכיהן כמנכ"ל וכיו"ר של חברות רבות – פרטיות וציבוריות.

במהלך הפגישה העלינו זיכרונות מראשית תחילת יישום מערכות המחשוב בתעשייה. נרדימון סיפר לי על ימיו כמנהל ייצור ותפעול בשנות ה-70, עת ניהל את קווי הייצור של חטיבת ציוד הקשר הצבאית של תדיראן. ביחידה שבהנהלתו יושם בפעם הראשונה פיילוט של מערכת המידע הממוחשבת הראשונה בתדיראן, שהתבססה על Taxi processing: מדי ערב הועברו הנתונים הגולמיים ממיקום מערכת המידע בחולון למטה החברה בתל אביב ולמחרת בבוקר מונית הייתה מחזירה את החומר המעובד לבדיקה נוספת של דו"ח שגויים. רק אחרי 48 שעות עמד לרשותו של נרדימון דו"ח שהיה נכון ליומיים קודם.

נרדימון סיפר לי שהוא השלים את מעגל המעורבות הפעילה שלו בתחומי מערכות המידע כסמנכ"ל בהנהלה העולמית של נס טכנולוגיות – תפקיד שבמסגרתו עמד בראש פעילות שירותי מיקור-החוץ של החברה בהודו. 70 חברות אמריקניות ואירופיות הסתייעו ב-3,000 מהנדסי התוכנה שהיו אז לנס בהודו בפיתוח מוצריהן. הפיתוח התבצע בחמישה אתרים, שהגדול שבהם בבנגלור, תוך קיום קשר יום יומי עם לקוחות החברה בארצות הברית ובאירופה, תוך שימוש בכל אמצעי התקשורת והאינטרנט שעמדו לרשותה בעשור הראשון של המאה הנוכחית.

השיחה הזו היא עוד עדות למהפכה שעברה התקשורת ועברו מערכות המידע והמחשוב ב-40 השנים האחרונות.

כיום מנחיל נרדימון את ניסיונו לסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי רופין, שם הוא מרכז את פרויקטי הגמר ומנחה כמה מהם. כ-90 מהנדסים צעירים, שחלקם הגדול מצויים בהתמחות במערכות מידע, מסיימים את לימודיהם בבית הספר להנדסה שבמקום.