אנחנו שומעים לא מעט על אנשי היי-טק שאחרי האקזיט, או בלי קשר אליו, מחפשים לעשות גם משהו אחר, "עם יותר נשמה". לשמחתי, השבוע הגיע אליי סיפור כזה, כשביקרו אצלי יואב חפר, מנכ"ל אלו"ט, אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, וליטל פרנקל פורת, דוברת העמותה.

חפר, יזם היי-טק בעברו, היה שותף בשלושה סטארט-אפים, ויש לו ניסיון בתפקידי ניהול בחברות ציבוריות ופרטיות. אחרי שביצע אקזיט הוא החליט שלא יחזור יותר לעבוד, אבל אז הגיעה ההצעה לנהל, בהתנדבות, את הספרייה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה, המשרתת 10,000 מנויים. הוא קידם את הספרייה והביא אותה להישגים משמעותיים. בהמשך כיהן חפר כמנהל עמותת עמנואל, שעוסקת באפוטרופסות לאנשים עם אוטיזם. ואז, יום אחד, הגיע טלפון מעמוס שפירא, יו"ר אלו"ט (לשעבר מנכ"ל סלקום, מנכ"ל אל על ונשיא אוניברסיטת חיפה), שביקש מחפר לבוא להיות מנכ"ל העמותה, שהיא מהעמותות הגדולות והמורכבות במדינה.

"באתי, נשביתי בקסם של התחום והתאהבתי בעשייה. אתה רואה מכאן את העולם אחרת לגמרי", הוא אמר לי בפגישתנו.

הסטטיסטיקה מדאיגה

אלו"ט מטפלת באדם החי עם אוטיזם ובבני משפחתו לאורך כל מעגלי חייו. תחומי פעילותה רבים ומגוונים – החל מהפעלת שירותי אבחון ומעונות יום שיקומיים לפעוטות, דרך אספקת טיפולים בריאותיים מקדמים לילדי גן, ליווי משפחות וילדים במהלך כל שנותיהם במערכת החינוך, ועד להפעלת הוסטלים ופתרונות דיור ותעסוקה לבוגרים. מלבד זאת, היא פועלת לקידום זכויותיהם של כלל הילדים, הנוער והמבוגרים בישראל שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, ולשיפור השירותים הניתנים להם ולבני משפחותיהם.

כיום יש בישראל יותר מ-20 אלף ילדים ובוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, וכיוון שקצב הגידול הוא של 2,000 מדי שנה, בעוד 10 שנים צפוי הנתון להגיע לכ-40 אלף. בעולם כולו, מדובר בלקות בעלת קצב הגידול המהיר ביותר, באופן מדאיג. בארצות הברית, הסטטיסטיקה 1 מכל 70 פעוטות מאובחן כאוטיסט. אצלנו היחס הוא 1:100, אבל זה התסריט האופטימי, והסטטיסטיקה ממשיכה לגדול.

הרצף האוטיסטי הוא גדול מאוד – החל בתפקודים הנמוכים והבינוניים, שהנם בעלי מוגבלויות רבות לעתים, ועד לתפקודים הגבוהים, שבהם ניתן למצוא ילדים ובוגרים בעלי יכולת קוגניטיבית גבוהה, אבל גם הם סובלים מקשיים לא פשוטים. משכך, הם זקוקים לתמיכות וליווי בתחומים שונים כדי להצליח ולהפוך לאנשים שיוכלו לנהל את חייהם בעצמאות יחסית, ולמצות את עצמם ואת כישוריהם.

"רווח מול רווחה, ערך מול ערכיות"

"העניין והאתגר באלו"ט הוא יוצא דופן מבחינתי, גם לעומת כל מה שעשיתי עד היום", אמר חפר. "בעולם העסקי, המתנהל על פי פרמטרים ברורים, תפקידי כמנהל הוא לדאוג שכל שקל יניב רווח ותשואה מקסימליים. לעומת זאת, בתחום הפעילות של אלו"ט, תפקידי כמנהל הוא לדאוג שכל שקל יניב את איכות הטיפול ואת הרווחה המקסימלית למקבלי השירות. אני עוסק רבות בהחלטות קשות, שמעמידות רווח מול רווחה וערך מול ערכיות".

הוא הוסיף כי "על רקע ניסיוני בעולם העסקי ובעולם ההיי-טק, אני מקווה שביכולתי לתרום לאלו"ט ולסייע באתגרים הרבים שאתם היא מתמודדת, כאגודה לאומית שמטפלת באוכלוסיה שהולכת וגדלה, עם צרכים הולכים ומתפתחים, ולהתאים את עצמה למציאות משתנה. זוהי אחריות לא פשוטה שאני לוקח על עצמי ברגישות, ביראה ובאהבה".

באלו"ט חשים צורך להכיר לקהילת ההיי-טק את נושא האוטיזם יותר מקרוב, ומרגישים שיש מקום לשיתופי פעולה מופלאים, עם תועלת וסיפוק לשני הצדדים. כתומך קבוע של אלו"ט הצעתי, כמובן, את עזרתי, ואני בטוח שעוד תשמעו על ההמשך.

בכל פעם שאני קורא על חברת היי-טק שהחליטה להעסיק אנשים עם אוטיזם, אני מתרגש. העסקת אדם עם מוגבלות, ואוטיזם בפרט, זה עדיין לא דבר מובן מאליו, ואני מקווה שעם הזמן התופעה תלך ותתרחב – כי יש כאן הרבה מה להרוויח, לשני הצדדים.

מי שמתכוון לקדם את נושא האוטיזם גם בקרב אנשי תעשיית ההיי-טק הוא עמוס שפירא, בעברו מנכ"ל של חברות בולטות כמו סלקום ואל על וכיום יו"ר אלו"ט – אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. כששפירא לוקח על עצמו משימה, אי אפשר לעצור אותו. הוא מכהן בתפקיד בהתנדבות, רק מספר חודשים, לאחר שסיים קדנציה כנשיא אוניברסיטת חיפה. פגשתי בו בכובעו החדש בערב ההתרמה לאלו"ט בסוף ינואר, כתומך מתמיד של העמותה בעצמי.

למאורת הנמר הוא הגיע יחד עם רחל רוזנמן, מנהלת אגף גיוס משאבים באלו"ט, והשניים סיפרו לי על העמותה ועבודתה, וגם על אוטיזם בכלל.

מאבק תמידי של ההורים על הזכויות הבסיסיות של הילדים האוטיסטים

הופתעתי לשמוע שאוטיזם הוא הלקות הקשה והמורכבת ביותר מבין כל הלקויות ההתפתחותיות. אחד מכל 100 פעוטות נולד עם אוטיזם, וזה עוד התסריט האופטימי. נתונים בארצות הברית כבר מדברים על אחד ל-68 וצפונה. לפי נתוני משרד הרווחה, בתוך עשור, מספר האנשים המוכרים כבעלי אוטיזם בארץ גדל פי שלושה. כ-80% מהם אלה זכרים ושיעור האנשים המאובחנים עם אוטיזם גבוה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מבוססות יותר מבחינה חברתית-כלכלית.

עם קצב גידול כל כך אינטנסיבי ואף מדאיג במספר האנשים עם אוטיזם, אין פלא שהאתגרים הם רבים וגדולים, כי הביקוש לכל סוגי המסגרות רק גדל. להורים לילד "רגיל" ברור שיהיה לו תמיד מקום מובטח בגן, בבית הספר, בקייטנה ועוד, אבל הורים לילדים אוטיסטים נאלצים להיאבק כל הזמן על זכויות בסיסיות של ילדיהם. לאורך שנים יש מחסור במעונות יום, בגנים, בבתי ספר מיוחדים, בכיתות תקשורת, בקייטנות, במועדוניות ובמסגרות נוספות. בסיום כל המסלול הזה, צריך למצוא לילד תעסוקה או לשלבו במעגל העבודה – אתגר עצום שטרם נפתר.

רוזנמן ושפירא סיפרו לי עד כמה חשוב הטיפול בשלבים הראשונים שמיד לאחר האבחון, מה שנקרא התערבות מוקדמת ואינטנסיבית. ככל שזו קורית מוקדם יותר, כך גדלים סיכוייו של הפעוט להפוך לבוגר עצמאי יותר, שימצה יותר את יכולותיו ויהיה פחות תלוי בסביבה. לכן, ניצחון במאבק סביב מקום במסגרת מעון יום שיקומי לפעוטות עם אוטיזם הוא קריטי.

הנושאים הללו מעסיקים את הנהלת אלו"ט, שעושה עבודת קודש ומלווה את הילד האוטיסט ומשפחתו מיום האבחון בגיל הרך לאורך כל מעגל חייו.

שפירא, שמשקיע כעת את מרצו הרב בלימוד הנושא, אמר לי: "כל חיי עבדתי וניהלתי אנשים ששפר עליהם גורלם – טייסים, מהנדסים, אנשי תקשורת ואחרים. מאז שנחשפתי לממדי תופעת האוטיזם אני חש כמו חייל ששרד, כשכל חבריו נפגעו והוא חש רגשי אשמה וצורך לעשות משהו כדי לכפר על כך ששרד. לפיכך, אני מתכוון לעשות ככל יכולתי ולתרום ממיטב נסיוני כדי לשפר את איכות החיים וקידום הזכויות של אנשים על הרצף האוטיסטי ובני משפחותיהם".

בסיום פגישתנו ביקש ממני שפירא לצאת, בעזרת אנשים ומחשבים, בקריאה ליזמים, למנהלים ולעובדים בכל הקשור להעסקה וכל סיוע אחר לבוגרים וילדים עם אוטיזם. הוא עצמו ישמח להגיע להרצות לכל פורום אליו יוזמן ולתת מנסיונו הניהולי חינם, כדי לפתוח בתמורה את הדלת לאלו"ט באותו ארגון.

מיד אמרתי לו שקבוצת אנשים ומחשבים מגוייסת להצעה מעניינת כזו, ומקווה שרבים אחרים יצטרפו ויפתחו את לבם לאנשים מיוחדים, ובעיקר אנשים עם אוטיזם, שפעמים רבות דווקא בזכות הלקות שלהם, הם בורכו בכישורים מיוחדים שהופכים אותם לבעלי ערך אמיתי לתעשיית ההיי-טק.

מי שרוצה לפנות לשפירא ולהצטרף ליוזמה מוזמן לעשות זאת דרך כאן.