התאחדות התעשיינים בישראל נחשבת לאחד הארגונים המובילים בתחומי ההיי-טק והחדשנות בארץ, ולכן יותר משמחתי כשמנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות, מירב קינן, הגיעה באחרונה על מנת לבקר אותי במאורת הנמר. התלוו אליה מורן קליין, מנהלת המכללה לניהול בתעשייה, ויעל לוקש גורן, מנהלת תחום השיווק בהתאחדות.

במסגרת פעילותה בהתאחדות, קינן מספקת שירותים חיוניים לתעשיית ההיי-טק בישראל ועורכת מפגשים בין ראשיה, בתחומים כמו סייבר, חומרה ותוכנה.

שאלתי אותה על תכניותיה וכיצד היא מתכוונת למנף את ניסיונה העשיר בעולמות הטק, והיא שיתפה אותי בכמה תובנות.

"אני רואה בכניסה לתפקידי כמנהלת איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים הזדמנות נהדרת להצמיח את האיגוד ולהפוך אותו לבית מקצועי לחברות ההיי-טק, שייתן להן שירותים שונים בתחום היצוא, עזרה מול רשות החדשנות וגופי הממשלה, תמיכה בפיתוח שירותים עסקיים חדשים ועידוד שיתופי פעולה עם ארגונים בינלאומיים", היא אמרה. "להיי-טק אין לובי או בית, שכן אנשי התעשייה עוסקים ביצירה ובפיתוח, ולא בענייני רגולציה. בדיוק כאן אנחנו נכנסים. אנחנו יכולים לעזור לחברות צעירות, שנמצאות בראשית הדרך, ולהדריך אותן איפה להתחיל, עם מי לדבר ומיהם האנשים הנכונים שיעזרו להן להתקדם. אנחנו יכולים לעזור גם לחברות גלובליות שרוצות להמשיך ולהתפתח לשווקים חדשים".

התובנה הזו התפשטה בעולם ההיי-טק הישראלי, וכיום קינן מוצאת את עצמה בשורה ארוכה של פגישות עם חברות טכנולוגיה ישראליות שהפכו לשחקניות גלובליות ויש להן צרכים מיוחדים.

"לצד אלה", הוסיפה, "יש את החברות שעומדות להבשיל לרמה הבינלאומית ואני לא רוצה לפגוש אותן במרכזי פיתוח באוקראינה".

"לשחרר את חבלי הרגולציה מצוואר ההיי-טק"

אי לכל אלה, המטרה המוצהרת של האיגוד היא לעזור לחברות הללו אל מול הרגולציה הכבדה שהן נתקלות בה לעתים קרובות מצד גופי הממשל. "זה אבסורד כשההיי-טק מהווה מחצית מהיצוא התעשייתי בישראל אבל אין שום גוף רגולטורי משמעותי שמטפל בו. קראתי לא מזמן שבכיר בתחום אמר שבהיי-טק הישראלי יש כ-250 אלף עובדים, שאת הבעיות שלהם צריך לתפור בחיזורים במסדרונות של כמה משרדי ממשלה במקביל, כמו משרדי האוצר והכלכלה. אין כאן יד מכוונת שמנסה לחבל בהיי-טק הישראלי ואמורה להיות כזו, על מנת לעזור לפתור בעיות ולהוריד חסמים. אותו בכיר צודק", ציינה קינן.

אמרתי לה שהמדינה משקיעה בהיי-טק מיליארד שקלים וחצי בשנה ושיש האומרים שגם את זה ההיי-טק הישראלי לא באמת צריך. "זה לא הכסף", השיבה. "מעולם ההיי-טק לא באמת לקח כסף מהמדינה. אנשי ההיי-טק גם נרתעים מגיוס כספים ממשלתיים, לרבות מרשות החדשנות. זה מרתיע משקיעים זרים. אני רוצה לשחרר את חבלי הרגולציה מצוואר ההיי-טק".