יש בארץ הרבה חברות שמציעות חדשנות – חלקן מקומיות וחלקן רב לאומיות. כולן ביחד מרכיבות את הפסיפס שבזכותו יצא שמעה של ישראל כמדינת חדשנות לרחוק.

אחת הבולטות מבין החברות הללו היא סיסקו (Cisco). כבר 20 שנים שהחברה הענקית מייצרת חדשנות בסניפיה בישראל, ובמהלך שני העשורים שהיא כאן קנתה סיסקו 12 חברות מקומיות, בסכום כולל של יותר משבעה מיליארד שקלים. רק ביוני האחרון היא הודיעה על רכישת CloudLock תמורת כ-300 מיליון דולר.

תחילה פתחה החברה מטה בנתניה. כעבור שנתיים היא כבר העסיקה בארץ יותר מ-100 עובדים וכיום מגיע מספרם לכ-1,500. הם מועסקים בארבעה מרכזים שונים: בנתניה, בירושלים, בקיסריה ובתל אביב.

הנמר בדרכים

החברה ציינה מלאות 20 שנים לפעילותה בישראל באירוע חגיגי שקיימה אתמול (ג') בגני התערוכה בתל אביב, במעמד צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו, שעושה בימים אלה בארץ, ואורן שגיא, המנכ"ל שלה בישראל.

באירוע לקחו חלק עובדי החברה, לקוחותיה ושותפיה. במהלכו הוצגה תערוכה שדרכה עברו הנכנסים לאירוע, שמציגה את הסיפור של סיסקו ישראל ברבות השנים, כמו גם את הפיתוחים והחידושים שפיתחו עובדיה בארץ – עשרות פיתוחים שהניבו לה מאות פטנטים.

לצד הפעילות העסקית, צוינה באירוע הפעילות החברתית שסיסקו מקיימת בישראל, דוגמת שילוב נוער, חרדים וערבים בשוק ההיי-טק הישראלי. בכך היא עוזרת להקטנת מצוקת כוח האדם בענף ולהכשרת הדור הבא של ההיי-טקיסטים והסטארט-אפיסטים שלנו.

מנהלים ועובדים מסיסקו ישראל יחד עם המנכ"ל העולמי, צ'אק רובינס. צילום: ארתור פורר

בין פעילויותיה החברתיות של סיסקו בישראל נמנות יוזמת הקמת תוכנית הכשרת היי-טק לבני נוער בשם נטע@, שבה עברו לאורך השנים אלפי משתתפים. בנוסף, היא יזמה את תוכנית קמא טק – קואליציה של עשרות חברות היי-טק, שהובילה לשילוב של אלפי עובדים חרדים בתעשייה. יוזמה נוספת מבית החברה היא תוכנית מענטק – קואליציה של 60 חברות, שמטרתה לעודד העסקה של ערבים ישראליים בענף ההיי-טק.

אנשי סיסקו. מימין: צ'אק רובינס, המנכ"ל העולמי; זיקה אבזוק, מנהלת פיתוח עסקי וקשרי ממשל בישראל; אורן שגיא, המנכ"ל הישראלי; ד"ר יעל וילה, סגנית נשיא; ושני גינת, מנהלת משאבי האנוש בישראל. צילום: ארתור פורר

"ההתפתחות המטאורית של סיסקו בישראל – לא מפתיעה"

במרכז האירוע קיים שגיא ראיון אחד על אחד עם רובינס, שאמר במהלכו כי "אי הוודאות היא הנורמליות החדשה. אנחנו חיים בעידן שבו ההזדמנויות נמצאות בכל מקום ולצידן חוסר הוודאות. זהו עולם משתנה, דינמי, ואנחנו צריכים להיות חדשניים מאוד בשביל להישאר רלוונטיים". עוד הוא ציין ש-"אין כיום תחום שלא מושפע מתהליך הדיגיטציה. ניתן לראות את היישומים היעילים של תהליך זה במגוון תחומים, דוגמת אנרגיה, תחבורה, בריאות ועוד".

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל (משמאל), מראיין על הבמה את צ'אק רובינס, מנכ"ל החברה העולמית. צילום: ארתור פורר

לדברי רובינס, "מרגש לראות את ההתפתחות המטאורית של סיסקו בישראל. זה לא מפתיע נוכח תדמיתה של ישראל כאומת סטארט-אפ וכעת, בביקורי הראשון כאן, אני עד ליצירתיות, ליוזמות ולאווירה המדהימה, שמאפשרת לדברים לצמוח הרבה יותר מהר. אני מודה לכל המעורבים בפעילות סיסקו לאורך השנים ובעיקר לעובדי החברה, שמהווים חלק אינטגרלי ממשפחת סיסקו העולמית".

סיסקו ישראל – שני עשורים של חדשנות. צילום: ארתור פורר

שגיא ציין ש-"אנחנו שמחים וגאים לארח בישראל את מנכ"ל סיסקו העולמית ולחגוג איתו 20 שנות פעילות מוצלחות בארץ. סיסקו מבצעת בארץ ובעולם את המהפכה הדיגיטלית ואנחנו רואים את עצמנו כשותפים אסטרטגיים לארגונים, מדינות וערים, במעבר לאימוץ התהליך הדיגיטלי במלואו. יחד עם שותפינו ולקוחותינו נמשיך לקדם חדשנות, יצירתיות וקדמה, עם העובדים המסורים והמוחות המבריקים פה בארץ, שאחראים להרבה מהפיתוחים של סיסקו לאורך השנים".

המיצג המרהיב בתערוכה. צילום: ארתור פורר

בשנים האחרונות, מובילה סיסקו ישראל את תהליך הדיגיטציה בקרב מגוון רחב של משרדי ממשלה וחברות מובילות במשק. ביוני האחרון הכריזה החברה, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, על האצת הדיגיטציה בישראל – פרויקט שהחל בהאצת הדיגיטציה בנגב ויתפרס לאזורים נוספים. הסכם דומה נחתם שלשום (ב') עם עיריית ירושלים, להפיכתה לעיר חכמה.

בערב שכולו התרוממות רוח, מעל השגרה היומיומית, נערך אתמול (ב') כנס נגישות טכנולוגית על ידי עמותת נגישות ישראל בשיתוף הנהלת בנק הפועלים. הכנס, שהתקיים במועדון בנק הפועלים בתל אביב, כלל תערוכת מוצרי טכנולוגיה נגישה ומתחם התנסויות.

באירוע השתתפו השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, וכן מנכ"לים ובכירים מחברות מרכזיות במשק. המסר של כולם היה אחד: צריך יותר רגישות לנגישות.

מקים העמותה הוא יובל וגנר, שלפני 26 שנים כמעט קיפד את חייו בתאונת מסוק, אבל בעזרת כוחות כמעט על אנושיים אסף את עצמו ושיקם את חייו לחיים של תרומה לחברה.

לפני כ-17 שנים, לאחר שהתרעם על חוסר תשומת לב והנגשה במוסדות המדינה, דחף אותו נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן (כך מספר וגנר), להקים עמותה שמטרתה הגברת הנגישות לאנשים עם מוגבלויות.

הנמר בדרכים

המוטו של העמותה הוא "נגישות טובה לעסקים". היא מקדמת עסקים ומתוך כך שואפת להגביר את המודעות במדינה לנושא הנגישות.

"עבור אנשים עם מוגבלויות, הטכנולוגיה משנה מציאות"

את הכנס פתחה מיכל רימון, מנכ"לית העמותה, שתיארה את פעילויותיה לאורך השנים האחרונות ועמדה על ההתקדמות בנושא מצד מוסדות המדינה וחברות פרטיות.

השרה גמליאל אמרה בדבריה כי "עבור רוב בני האדם, המהפכה הדיגיטלית משפרת ומייעלת את החיים. עבור אנשים עם מוגבלויות היא משנה מציאות. כשרה לשוויון חברתי, המובילה את ישראל דיגיטלי, אפעל לצמצום הפער הדיגיטלי ולהנגשת ההזדמנות שמביאה הדיגיטליזציה לאנשים עם מוגבלויות".

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ומנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, מאזינים לדוברים.

מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, התרגש לשאת דבריו בכנס, כמי שהנושא קרוב לליבו. "אני עצמי אדם בעל מוגבלות פיזית (צולע – פ"ה) ואני מכיר על בשרי את חשיבותה העצומה של ההנגשה", אמר.

הוא ציין כי "חשוב לי להדגיש שהרווח בשילוב בעלי מוגבלויות בחברה לא בא לידי ביטוי רק ברמה המוסרית. חברה שתדע לשלב באופן מלא את בעלי המוגבלויות תרוויח פעמיים: פעם אחת בצד הערכי ופעם שנייה בתרומה למשק. יש כאן אוכלוסייה עם פוטנציאל תרומה אדיר למדינת ישראל וככל שחלקים גדולים יותר ממנה ייכנסו למעגל העבודה, כך המדינה תצא נשכרת".

"בנק הפועלים רואה בנגישות לאנשים עם מוגבלויות נושא מהותי וחובה עסקית, כחלק בלתי נפרד מתפישת השירות והאחריות החברתית שלו", אמר פינטו. "אנחנו רואים את עצמנו מחויבים לכך שגם השירותים הבנקאיים הטכנולוגיים יהיו שימושיים וידידותיים לכולם, ובפרט לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות".

השרה גמליאל מדברת ומתורגמת לשפת הסימנים. נגישות בפעולה.

בהמשך דבריו נתן המנכ"ל דוגמאות להנגשה בבנק – בבנקטים, סניפים מונגשים, מערכות אינטרנט מונגשות ועוד. פינטו ציין את היקף המועסקים בעלי מוגבלויות הקיים בבנק והדגיש שעובדים אלה נבחרו לתפקידם בגלל כישוריהם, כאשר הדבר המשמעותי הוא שהמוגבלות לא היוותה חסם עבורם.

התרגשות נרשמה בקהל כש-וגנר סיפר על הפציעה שהותירה אותו משותק כשהתרסק עם מטוסו, בעת ששירת כטייס בחיל האוויר. "18% מהאוכלוסייה הם אנשים בעלי מוגבלות. אסור לנו לאפשר עתיד שלא יהיה נגיש טכנולוגית לחמישית מתושבי ישראל. אם ניצור מחויבות מצד ארגונים, כדור השלג ירתום את כולם למטרה", אמר.

"כוח אדם מגוון יוצר חדשנות"

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו (Cisco) ישראל, ציין ש-"אנחנו, בסיסקו, מסתכלים פנימה, ורואים צורך חשוב בגיוון כוח האדם ובהכלה. כוח אדם מגוון יוצר חדשנות. אנחנו גם משקיעים רבות בפן החברתי – כיצד לשלב אוכלוסיות חלשות, איך לחבר חולים ונזקקים לטכנולוגיה. סיסקו משקיעה מאמץ טכנולוגי רב, למשל בתוכנית להאצת הדיגיטציה, שאנחנו עובדים עליה בשיתוף עם הממשלה ועם שותפינו העסקיים".

בהמשך הערב נערך פאנל בהשתתפות בכירים בתעשייה. שגיא אמר בפאנל כי "סיסקו, כחברה טכנולוגית בינלאומית, מסתכלת על הנגישות וההנגשה הטכנולוגיות הן מבחינה תעסוקתית פנים ארגונית והן בפיתוחים הטכנולוגיים אותם היא מפתחת עבור בעלי מוגבלויות. דוגמה לכך היא הפיתוח בעולם הבריאות המחוברת, שבאה לחבר שימוש בכלי טכנולוגיה ולבצע שיתוף בין סיסקו לחולים בכל הגילאים, כדי להקל על הניתוק הנכפה עליהם כתוצאה מאשפוז או מצב בריאותי מיוחד שמונע מהם תנועה חופשית. הדבר מתייחס גם לאנשים קשישים שלעתים מאבדים את הקשר עם בני משפחה רחוקים או מתקשים להגיע ולצרוך שירותי רפואה בצורה סטנדרטית, למשל על ידי הגעה למרפאה".

המנכ"לים מהתעשייה מאזינים.

שגיא קרא לנוכחים לחבור לסיסקו בפעילותה במסגרת התוכנית להאצת הדיגיטציה של מדינת ישראל, שמטרתה חיבור הפריפריה למרכז, הנגשה ודיגיטציה של מערכות החינוך, בריאות, תעסוקה, עידוד יזמות ועוד.

ניתן לסכם את הערב במשפט שהפך לסלוגן הנתינה בקהילת ההיי-טק, ושאביו ומולידו הוא רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT ולשעבר סמנכ"ל ומנמ"ר ישראכרט, שאמר: Before high-tech (I take) I give.

מימין: נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור; רונן זרצקי, מנכ"ל BSD-IT; אבי כוכבא, משנה למנכ"ל וראש חטיבת החדשנות בבנק הפועלים; ויחיאל גפנר, מנמ"ר שירותי בריאות כללית.

מאנשי עמותת נגישות ישראל. מימין: ערן כדורי, רואה חשבון; אבי ישראל, יו"ר הוועד המנהל; ומיכל רימון, המנכ"לית.

צוות סיסקו ישראל במפגש. מימין: מלי לוזון, מנהלת השיווק; אורן שגיא, המנכ"ל; ונורית חטב, מנהלת שותפים עסקיים לאזור EMEAR וסמנכ"לית משאבי אנוש מכירות גלובל.

מימין: יובל וגנר ורונן זרצקי.

בתצוגת הפתרונות: איילת ניצן, סמנכ"לית השיווק של טלדור, שמשווקת את פתרון הנגישות USER1ST.

מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל; ודורון קורץ, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.

מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, וד"ר ארנה ברי, מנכ"לית מרכז המצוינות של EMC ישראל.

אי אפשר בלי להזכיר את Airbnb, אובר (Uber) ואמזון (Amazon) כחברות חדשניות. צ'יימברס מציין את הודו, סין ואירופה (ובעיקר צרפת) כמרכזי החדשנות שמאיימים על ישראל. ראו הוזהרתם, יאמר בהמשך,ואל תישארו שאננים.

שקף שראוי להילמד על ידי כל אחד וכל ארגון: שמונת העקרונות למסד החדשנות בסיסקו. להדפיס ולתלות על הקיר.

העידן הדיגיטלי אמרנו? צ'יימברס טוען שלאחר 20 שנות עידן המידע, 20 השנים הבאות יהיו העידן הדיגיטלי. גם לפני כן המידע היה דיגיטלי, אלא שכעת, לדבריו, הכול בכף ידנו – כלומר, הדיגיטל הוא גם לא רק בשרתים אלא גם בכיסים של כל אחד מאתנו, וזה האתגר.

חזון העידן הדיגיטלי מהאיש שחזה לפני ארבע שנים את עידן האינטרנט של הדברים, כשניבא שיהיו ב-2020 כ-50 מיליארד התקנים מחוברים. בתעשייה הרימו גבה והתברר שהתחזיות שלו ריאליות. כעת הוא חוזה שב-2050 יהיו 500 מיליארד מכשירים מחוברים. כדאי לרשום.

המחסום העיקרי בדרך לדיגיטל: התרבות הארגונית.

התחזית של צ'יימברס לשוק האינטרנט של הדברים.

צ'יימברס מציג את הגידול בהכנסות של המובילות בתעשייה – סיסקו לעומת ארבע מתחרותיה הבולטות. שקף לפני הוא "הזהיר" שארבע מ-10 חברות ייעלמו בתוך עשור. כאן הוא מציג את HP ויבמ כחברות אדומות, עם 14 ו-13 רבעוני צמיחה שלילית, בהתאם. זאת, בהשוואה לסיסקו הירוקה ומעט פחות ממנה לאורקל (Oracle) ולמיקרוסופט (Microsoft). שתי חברות מתוך חמש הן 40%.

בשקף זה הוא מציג את מדד ה-EPS – הרווח למנייה. שוב סיסקו מובילה והאחרות משתרכות מאחור – מי פחות ומי יותר.

שיא הישירות: צ'יימברס מציג לפנים – אם השיבוש חל על כל התעשיות (ש-40% מ-10 המובילות ייעלמו), הוא חל גם על תעשיית ה-IT. בעוד שעל פי התחזית שלו, סיסקו מצליחה בטוחה, שימו לב סביב אילו חברות מתנוסס סימן שאלה: אורקל, אינטל (Intel), מיקרוסופט, דל (Dell), יבמ (IBM), סאפ (SAP) ו-HP. תחזית נועזת, אמיצה ואולי בעיני המתחרים חצופה.

שלב הדו-שיח החל בשאלה קצרה, בת שני משפטים, של צ'יימברס והמשיך בתשובה ארכנית של פרס.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.

מימין: אלון סלע, מוביל שיווק ענן בסיסקו ישראל, ובן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים.

מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, ואקי אלדר, יזם שותף ומייסד Secure islands, שמיקרוסופט (Microsoft) רכשה.

מימין: ריק קפלן, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, ואודי וינטראוב, מנכ"ל קבוצת מלם-תים.

אנשי הנהלת HDS ישראל: מימין – מיכאל פישמן, מנהל המכירות, ואלי משה, המנכ"ל.

מימין: איל מוסקל, מנכ"ל TCS ישראל מקבוצת TATA; אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת; ויואב צוקר, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ אוטונומיק.

בדרך לבמה: יו"ר סיסקו, ג'ון צ'יימברס, והנשיא לשעבר, שמעון פרס.

צ'יימברס הוא אדם שמדבר בצורה הישירה ביותר, ותומך את טיעוניו בעובדות ובמספרים. למשל, "בתוך עשור", הוא מצטט, "40% ומעלה מארגוני האנטרפרייז ייעלמו". אילו ארגונים לא יעברו לעידן הדיגיטלי החדש?

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

ג'ון צ'יימברס, יו"ר סיסקו (Cisco), הוא איש שמכוון גבוה. לא לחינם הוא הגיע לתפקידו ונחשב לאחד מבכירי התעשייה, ולא לחינם הוא התקבל בביקורו השבוע בארץ על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והנשיא לשעבר, שמעון פרס, אותו הוא כינה "השגריר הטוב ביותר של ישראל".

הנמר בדרכים

אחד הדברים הבולטים בהרצאתו של צ'יימברס היה הנתון אותו ציטט שלפיו 40% מהחברות הגדולות, שאחראיות לפיתוחים הגדולים ולהתפתחויות המרכזיות בעולם המחשוב, ייעלמו בתוך עשור. האם תהיה זו יבמ (IBM)? אולי HP, על פיצוליה? ומה עם ענקיות אחרות? ימים יגידו ומה שבטוח – גם העשור הקרוב הולך להיות מאוד מעניין.

בחזרה לביקורו של צ'יימברס בארץ, פרט לפגישות עם נתניהו ועם פרס, הוא השיק במהלכו את פרויקט נגב מזרחי חכם, בשיתוף הממשלה, בראשות השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. מטרת הפרויקט היא להפוך את הנגב המזרחי למחוז הדיגיטלי הראשון בישראל. בנוסף, הוא חתם כאן על הסכם לביצוע מחקרים בשיתוף בנק הפועלים, ובפרט אגף החדשנות של הבנק, בראשות אבי כוכבא. סיסקו עתידה להפיץ את תוצאות המחקרים הישראליים האלה ברחבי העולם והבנק, מצידו, צפוי לקדם בעזרתם את הבנקאות הדיגיטלית הישראלית.

סיסקו היא ענקית ההיי-טק הפעילה ביותר בהקשר של רכישות של חברות ישראליות: היא קנתה בארץ לא פחות מ-17 חברות, כאשר על הרכישה האחרונה – זו של CloudLock – הוכרז אתמול (ג'), בעת ביקורו של היו"ר בארץ.

צ'יימברס, וסיסקו כולה, מאמינים בשילוב כל המגזרים בחברה הישראלית ותומכים – בניצוחה של זיקה אבצוק, מנהלת קשרי קהילה בסיסקו ישראל – בתעסוקה ובפעילויות מחשוב גם במגזרים הערבי והחרדי בישראל.

ביום ב' האחרון התכנסו רבים ובכירים מתעשיית ההיי-טק בישראל, כמו גם סטארט-אפיסטים וסטודנטים, על מנת לשמוע את צ'יימברס מדבר ומשוחח בשיחה פומבית עם פרס. השניים דיברו בעיקר על עתיד הטכנולוגיה הישראלית, עתיד המזרח התיכון, חדשנות ושילוביות, תחת הכותרת Inclusion Through Innovation. מי שהזמין את הקהל לצפות בשיחה ביניהם היה אורן שגיא, מנכ"לה הנמרץ של סיסקו ישראל.

מימין: אלון חיימוביץ', סמנכ"ל מכירות למערכת הביטחון בסיסקו ישראל, ואיקו חסון, סגן בכיר לתקשוב ולמודיעין לראש מינהל הרכש במשרד הביטחון.

מימין: בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים, שחזר באחרונה לאחר 10 שנים מלימודים ותפקידי ניהול בארצות הברית ובמזרח הרחוק, ושלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ (NetApp) ישראל.

ממתיקים סוד בקבוצת בזק? מימין: מוטי אלמליח, מנכ"ל בזק בינלאומי, ורון אילון, מנכ"ל yes.

מימין: אלי צפריר, סמנכ"ל השיווק של בזק בינלאומי, ומוטי אלמליח, מנכ"ל החברה.

שני מימין – עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, יזם, שותף בקרן JVP ובמשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, ומרצה באוניברסיטת תל אביב, ולצידו חמי פרס, שותף מייסד בקרן ההון-סיכון פיטנגו ובנו של הנשיא לשעבר, שמעון פרס.

זהו המסר הקבוע של צ'יימברס: עכשיו הוא הזמן המתאים לעשות דברים מדהימים. אלא מתי? העבר נגמר והעתיד – מי ישורנו. כעת הזמן לצדנו – ותלוי במעשינו.

מימין: שמואל צוקר, ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון; איקו חסון, סגן בכיר לראש מינהל הרשת לתקשוב ולמודיעין; ואורן שגיא, המארח, מנכ"ל סיסקו ישראל.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

המשך יבוא…

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

בין היתר, עסק הכנס בנושאים כמו IoT, אנליטיקה, ענן וכמובן – הפתרונות שסיסקו מציעה בתחומים אלה, עליהם נכתב בפרקים הקודמים. פרק זה מתמקד במה שמציעה החברה למפתחים של ימינו.

סיסקו מציגה את עולם הפיתוח המודרני: במקום זה הקלאסי, בו המפתח מתמחה בשפת פיתוח אחת ובסביבת פיתוח מסוימת, עתה הוא משתמש בעשרות תוכנות שונות לשלבים השונים שלו – מניהול הפרויקט ועד ניהול אבטחת איכות ופיתוח מתמיד. היתרון כיום הוא הימצאותן של רוב התוכנות בעולם הקוד הפתוח.

זה המסלול שסיסקו מציעה למצטרפים למעגל החיצוני של המפתחים (לא עובדיה): בואו עם ההשראה שלכם, נלמד אתכם, תפתחו וייתכן שגם תרוויחו ממכירת הפיתוח הטוב שלכם.

מחבר הקורסים – מהיסודות (101) ועד פיתון.

מה שהתחיל לפני שנתיים עם עשרות מפתחים חיצוניים מגיע כבר ל-370 אלף ברשת וליותר מ-70 מעבדות לימוד.

OpenBerlin הוא האב חדש שנפתח במרכז הבירה הגרמנית, בבניין בן שתי קומות ובו 1,500 מ"ר לעשרות מפתחים, שמקבלים מקום וסביבת עבודה על מנת לפתח את רעיונותיהם. סיסקו לא מקבלת מכך מאומה בשום שלב, רק מעודדת אותם לפתח. התחומים בהם מתמקד ההאב הם תעשייה וייצור IoT, המהווים את עוצמתה של הכלכלה בגרמניה.

כרגע עובדים בהאב החדש כ-80 יזמים והכוונה היא לגייס עוד עשרות רבות. כל אחד עובד במיזם שלו, עם הציוד של סיסקו שנמצא במקום. החברה מספקת חללים פתוחים, שרתים, נתבים, מתגים ומכשירים ייעודיים לסביבת IoT, אותם היא מביאה משותפיה, שמגויסים לפעול במסגרת ההאב.

בין השותפים: אינטל (Intel), בוש (Bosch), דוקר (Docker) – יצרנית תוכנת הקונטיינרים – ורבים נוספים.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

יותר מ-12 אלף משתתפים מאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) הגיעו השנה לכנס Cisco Live, שנערך בשבוע שעבר בברלין. מדובר בשיא בכנסי החברה באזור. הכנס כולו מנוהל, זו השנה השנייה ברציפות, על ידי בוני שפירא מסיסקו (Cisco) ישראל וצוותו האירופי.

הייתה זו השנה ה-25 בה התקיים הכנס Cisco Live. הוא החל ב-1991, ומאז הלך, גדל וסחף אחריו עוד ועוד משתתפים.

השנה עמד הכנס בעיקר בסימן ה-IoT (האינטרנט של הדברים) והשפעתו על העולם, כמו גם הפתרונות של סיסקו לתחום, שחלקם הוצגו בפרקים הקודמים וחלקם יוצגו בהמשך. זאת, כמובן, לצד התחומים המסורתיים של החברה.

יישום IoT מיידי: התקרה הדיגיטלית. סיסקו ושותפיה בתחום יצרני התאורה הקלאסיים מציעים מערכת דיגיטלית לניהול כל רכיבי התאורה בתקרה. מדובר ביישום מהיר, חסכוני בעלויות ומסייע גם להורדת עלויות מיזוג האוויר. הבית החכם במובנו המטאורולוגי.

השותפים של סיסקו – מפיליפס (Phillips) הוותיקה ועד הסטארט-אפ Relayr – יוצרים צוות מומחים למעבר מהיר לתקרה הדיגיטלית.

סיסקו מסייעת לנהל בניינים לפי הנתונים הנאספים בהם על ידי IoT. חזון הבניין החכם מתגשם.

בתערוכה הצמודה לכנס הוצגו גם הפתרונות בתחומים הקיימים והוותיקים של סיסקו, שעדיין מייצרים לה מחזור שנתי של כ-50 מיליארד דולר, כמו רשתות ושרתי הדטה סנטרים.

לצידם הוצגו באירוע הפתרונות החדישים יותר של סיסקו לעולם הדטה סנטרים, למשל SDN – רישות מוגדר תוכנה, ששותפים רבים של סיסקו מספקים לו פתרונות משלימים.

כן הוצגו הפתרונות החדישים של ניהול קומות דיגיטלי על כל היישומים – מתאורה ועד אבטחה. הכול בשליטה המבוססת על ה-IoT.

מכיוון שסיסקו הולכת לכבוש לעצמה נתח שוק בפיתוח תוכנה ויישומי IoT, היא נזקקת לצבאות של מפתחים. לכן, היא פונה למודל המוכר ממיקרוסופט (Microsoft) ואורקל (Oracle) – יצירת קהילות מפתחים. אם מישהו עד עתה זיהה את סיסקו כיצרנית חומרה, הרי עתה היא גם יצרנית תוכנה – והרבה.

החברה מגייסת את כל המפתחים מבחוץ, שיצטרפו להיות מפתחים על הפלטפורמות שלה, ופותחת רכזות HUBS למפתחים לפי תעשייה. בגרמניה, למשל, מדובר ברכזות סביב המגזר היצרני, בבריטניה – הפיננסי, בישראל – הסייבר, ועוד חמישה כאלה בעולם.

סיסקו גם מכריזה על תוכנית לעידוד אנשי IT, כמו מנהלי רשתות סיסקו בארגונים, להיות מפתחים בעצמם, באמצעות תוכנית DevNet שלה, בה היא רואה את המפתח כלקוח שלה (לא הלקוח הרוכש הקלאסי – מנהל ה-IT עצמו). היא מציעה לו אקו-סיסטם מעשיר ומקל לפיתוח ופותחת לו זירת מסחר שבה הוא יכול למכור את יישומיו. תחומי הפיתוח שהיא מעודדת הם התחומים שהיא משווקת: ענן, דטה סנטרים, אבטחה, שיתופיות ו-IoT.

המשך יבוא…

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.